רק אתמול הוא עלה לכיתה א’ וכבר מסיים את לימודיו בחממת בית הספר היסודי ועלינו לבחור בית ספר חטיבת ביניים.
האם לתת לו לבחור או שמא אנו צריכים להיות שותפים בבחירת בית הספר?
האם כדאי בית ספר שכונתי או אולי כדאי לרשום לבתי ספר פרטיים? אולי דמוקרטי או מקצועי?
בשלב ראשון יש צורך לשבת בנחת עם הילד ושותפים נוספים לבחירה לעיתים כדאי לצרף גם אחים בוגרים או שכן בוגר שעבר את התהליך ויכול לתת את חוות דעתו בנושא, ילדים אוהבים לשמוע ממתבגרים חוויות מבית הספר וכיצד הם התאקלמו בחטיבה.
חשוב לשאול את הילד את דעתו , לתת לילד את התחושה שהוא אחראי ושותף בבחירה, אך יחד עם זאת להציג לו את היתרונות והחסרונות של כל בית ספר לגביו. הילדים שומעים מחבריהם איזה בתי ספר פופולריים בסביבתם אך הם לא באמת מבינים את המשמעות של בית ספר פופולרי וגם לא תמיד הבית ספר הזה מתאים לכל התלמידים,
לכן חשוב שנהיה שותפים לבחירה ונשקף לילד שלנו את היתרונות והחסרונות של בית הספר בהתאם לכישורים ולצרכיו האישיים.
ישנם מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון במעבר מבית ספר יסודי לחטיבת הביניים:
1. השיקול החברתי: בשל העובדה שחיי החברה הם חלק בלתי נפרד מגיל ההתבגרות. בעיצומו של היסודי, ילדים רבים מבלים חלק גדול משעות היום עם חבריהם לכיתה או לשכבה, ולכן חשוב לשוחח עם הילד על הנושא ולבחון יחד עמו מהי העדפתו: האם היה שמח להמשיך הלאה עם חבריו לכיתה, או שהיה שמח להכיר חברים חדשים? על ההורה להכיר בחשיבות הרבה של העניין, מכיוון שילד שטוב לו מבחינה חברתית פנוי יותר ללמידה (ולא להגיד “שטויות, הוא יסתדר וימצא חברים אחרים”). הדבר נכון בייחוד לגבי ילדים ביישנים או ילדים המתקשים ליצור קשרים חברתיים.
כמובן שבצד השני של המטבע ישנם ילדים שהמעבר לבית ספר חדש יכול לשמש עבורם כמקפצה בתחום החברתי. ילדים דחויים חברתית, או ילדים שנקלעו למצב של חרם בבית הספר היסודי ודבקו בהם תגיות שליליות (“שקרן”, “מתנשא”, “אלים” וכו’) – יוכלו לקבל בחטיבה הזדמנות שנייה ליצירת קשרים חברתיים בריאים, בתנאי כמובן שבמקביל תיעשה עבודה עם הילד (דרך טיפול או הכוונה הורית) על מנת שאותם דפוסים לא יישנו במסגרת החברתית החדשה.
2. בתי ספר ייחודים: התופעה של בתי ספר פרטיים מתרחבת עם השנים, ומעמידה בפני ההורים וילדיהם מגוון רחב של גישות חינוכיות והזדמנות להיחשף למקצועות ייחודיים. באופן אישי אני מעדיפה בתי ספר שכונתיים, בשל היתרונות החברתיים והקירבה הגיאוגרפית למוסד הלימודי עצמו כמו גם לתנועות הנוער ולפעילויות העשרה אחר הצהריים. יחד עם זאת, ישנם ילדים מוכשרים בתחומים מסוימים (מחול, אמנות וכו’) שכדאי בהחלט לשקול עבורם אפשרות של בית ספר ייחודי אשר יאפשר להם למצות את הפוטנציאל שלהם וללמוד באווירה המספקת להם הנאה ומגבירה אצלם מוטיבציה. חשוב לבחון כמובן שזהו רצון הילד (ולא ההורים), ושמסגרת תחרותית – שבה כולם מאוד מוכשרים – לא תקשה עליו או תגרום לו להרגיש שהוא “מאבד” את הייחוד שלו.
ורק עוד הערה אחת בעניין הזה: הורים רבים לילדים עם לקויות למידה, בעיות קשב או בעיות התנהגות רושמים את ילדיהם לבית ספר פרטי הדוגל בגישה הדמוקרטית או הגישה האנתרופוסופית, מתוך מחשבה שהגישה השונה תעניק להם מענה ייחודי ולהקל עליהם בהתמודדות עם המערכת. אולם יש לזכור שמסגרות אלו אינן מתאימות לכל ילד, כל שכן אם הוא סובל מקשיים שדווקא מצריכים מתן גבולות ומסגרת ברורה ועקבית. לכן, לא תמיד נכון לתת לילד עם בעיית קשב או בעיית גבולות עצמאות מוחלטת בבחירת השיעורים על פי תחומי העניין ונקודות החוזק שלו.
3. האם קיימת הפרעת קשב או לקות למידה: באותו עניין, הורים לילדים עם הפרעת קשב ולקות למידה חוששים מאוד מפני האפשרות שהילד שלהם ‘לא ישרוד’ את חטיבת הביניים והתיכון במערכת הציבורית. אולם חשוב להבין: ילד עם קשיי למידה שמטופל היטב (בין אם באופן תרופתי, בהדרכת הורים או בטיפול רגשי) יצליח להתמודד עם הקשיים שלו בצורה יעילה גם בחטיבת הביניים. יחד עם זאת, חשוב מאוד להציג בפני הצוות החינוכי את כל האבחונים ולא להסתיר מהם דבר, שכן ההפרעה לא נעלמה ועצם זה שלא נספר עליה לא יקל על ההשתלבות של ילדנו בבית הספר – אלא להפך. המטרה שלנו צריכה להיות להעניק לצוות החינוכי כלים להתמודדות עם ילדנו, ומכיוון שאף הפרעת קשב לא דומה להפרעת קשב אחרת מומלץ לקבוע פגישה עם הצוות החינוכי לפני תחילת השנה כדי ליצור רשת תמיכה עבור הילד.

ברוב בתי הספר יש תמיכה לתלמידים לקויי למידה, באמצעות שעות תגבור, התאמות שניתנות לפי הדרישה של המאבחן ולעתים גם תמיכה רגשית. אולם כדאי לברר מראש שזה אכן כך גם בבית הספר שבו אתם מעוניינים לרשום את ילדכם. יתרה מזו, חשוב לוודא שתהיה לילד המשכיות בבית הספר – תיכון המותאם גם לתלמידים לקויי למידה מבחינת בחינות הבגרות , בתי ספר תיכוניים מעדיפים לקבל תלמידים לקוי למידה שלמדו בחט”ב שלהם ולא מבתי ספר חיצוניים לכן יש לשים דגש בנושא כבר בהרשמה לחטיבת הביניים .

4. תלמידים מצטיינים: גם לתלמידים מצטיינים יש לתת מענה, אמנם הם יכולים להצליח בכיתות הרגילות ללא עזרה, אך חשוב לתת לכל ילד  למצות את הפוטנציאל האישי שלו על מנת שירגיש מימוש עצמי ומיצוי כשרונותיו ולא יהיה מתוסכל ברוב שעות היום, יש לבדוק בעת ההרשמה אילו תוכניות בית ספר מציע לתלמידים מצטיינים.

5. המרחק הגיאוגרפי: כיום ילדים רבים מורגלים לכך שהוריהם מסיעים אותם לבית הספר, גם אם הוא ממוקם במרחק של רבע שעה הליכה מהבית. אולם יש לזכור שבגיל החטיבה הילד כבר אחראי ובוגר יותר, ולכן גם אם בית הספר מרוחק מיישוב מגוריכם ומצריך הסעות מאורגנות כדאי לשקול לרשום אליו אם הוא מספק את המענה הלימודי הנדרש.

6. מענה רגשי וערכי, לא רק לימודי: אין ספק שמוטב כי בתי הספר יפסיקו לשמש כבית חרושת לציונים. המסגרת הלימודית צריכה לספק לתלמיד החטיבה והתיכון את האפשרות לממש את הפוטנציאל האישי שלו, ליצור אצלו מוטיבציה ללמידה ולהעניק לו כלים ואסטרטגיות ללמוד נכון ולא רק להציף במידע. מומלץ להורים לבדוק האם יש לבית הספר “אני מאמין” שמתאים לגישה שלהם ומכבד את הערכים והלך הרוח שלפיהם מתנהל ביתם.
7. היחס לאלימות: האם יש סובלנות לאלימות או שהנושא נמצא בראש סדר היום הבית ספרי ? כדאי לבחון כיצד בית הספר פועל במקרי אלימות, והאם תלמידי החטיבה מרגישים מוגנים מפני התיכוניסטים הגדולים מהם (האם דוחפים אותם בתור למזנון וכו’). הדרך לעשות זאת היא לשוחח באופן אקראי עם כמה תלמידים מבית הספר כדי לברר מהי רמת האלימות במקום.
8. מספר הילדים בכל כיתה: האם מספר התלמידים בכיתה הוא מקסימלי (41), או שיש כיתות קטנות יותר. בבתי ספר שבהם הכיתות גדולות, כדאי לבדוק האם במקצועות מסוימים הכיתה מתחלקת לקבוצות (למשל במתמטיקה ובאנגלית).

“החלום מתחיל עם מורה שמאמין בך, שסוחב ודוחף ומוביל אותך לרמה הבאה – לפעמים דוקר אותך קלות עם מקל חדה שנקראת ‘אמת

לקריאה נוספת ניתן להכנס לאתר  עשר פלוס