הדילמה שבין עבודה לפי פרוטוקול מוכתב מראש לבין טיפול ש’תפור’ ספציפית לכל קליינט היא דילמה שחווים אותה מטפלים התנהגותיים קוגנטיביים פעמים רבות.
מצד אחד, לפרוטוקול טוב  מובנה יש קסם משלו- הוא נבחן והועבר בעבר והוכיח הצלחה (במידה ומדובר בפרוטוקול שעבר מחקר, כמובן), הוא מבוסס על הגיון ש’עובד’, הוא מאפשר התקדמות ברורה בהתאם לתכנון ומונע קושי שמתעורר פעמים רבות בטיפול שבו המטפל הולך אחרי סיפוריו של המטופל וקשייו ונסחף לתהליך שאינו משרת את המטרה של המטפל וגם לא את המטרה של המטופל..
מצד שני, יש משהו נוקשה בעבודה לפי פרוטוקול מובנה. האמנם יש ‘אמת אחת’, צעדים קבועים שיש לנקוט בהם? ואיפה המיומנות האישית של כל מטפל ומטפל? האם לא מפספסים את הייחודיות של המטופל בדרך זו כשמחפשים מבנה קבוע?

שאלות אלו מחריפות כשמדובר בטיפול פרטני, שהרי בטפול קבוצתי ניתן לצייר בדרך ברורה יותר את הצעדים המתוכננים ולפיכך השימוש בפרוטוקול הוא יותר מובן וזורם, אך בטיפול אינדיבידואלי הצורך בפרוטוקול נראה לעיתים מיותר ולא מובן. מעניין שבפרוטוקול לטיפול בהפרעות אישיות של מרשה לינהאן היא אומרת בדיוק את זה- שהטיפול הפרטני יכול ליצור הסחפות אחרי המטופלים ולכן עדיף לעבוד באופן קבוצתי..
לכאן נכנס הרעיון שעומד מאחורי השימוש ב’פרוטוקול הגמיש’- הפרוטוקול הגמיש לוויסות והרחבה רגשית . הפרוטוקול כולל תשע  יחידות לעבודה מניעתית/טיפולית בתחום וויסות רגשות והעצמה רגשית,  המאורגנים  לפי סדר מתפתח שכולל את החלקים הבאים:

  • היכרות
  • חיבור למשמעות
  • רגשות- תפקיד הרגשות, זיהוי ושיום רגשות, עיבוד וחזרה
  • תחושות גופניות- זיהוי, קישור בין תחושות לרגשות, כלים שמשתמשים בתחושות גופניות
  • מחשבות- מהי מחשבה, הבנת הקשר בין מחשבות רגשות והתנהגות, זיהוי מחשבות אוטומטיות עיוותי חשיבה אתגורים והפרכות
  • דינמיקה של רגשות- עוצמה, מהירות תגובה, משך ותנודתיות
  • רגשות בנפרד- היכרות מעמיקה עם הרגש/ות המטרידים
  • ביטוי רגשות- בפנים ובחוץ
  • הדרכת הורים

ראציונל :

לאחר היכרות ובחיבור  למשמעות ולכוחות, הרגשות הם נקודת הפתיחה, שהרי הם הסיבה שבשלה הילדים מגיעים לטיפול, הבעיה שמציקה להם, או לסביבתם.
ההמשך מתמקד  בתחושות הגופניות , שמהוות גם הן קושי שהילדים חווים אותם  בדרך כלל , בעיקר כשמדובר בחרדות, אבל לא רק, ובנוסף, ניתן ללמוד במהירות יחסית  מיומנויות להרגעה ולהסחה שממתנים, באמצעות התחושות, רגשות לא מווסתים, למשל כעסים, אבל לא רק.
לאחר הרחבה והעמקה בתחום הפיזיולוגי בקישור לרגשות התחום הבא הוא המחשבות וכאן נפרש כל המודל הקוגנטיבי והקשר בין המחשבות לתחושות לרגשות ולהתנהגות.
לאחר מכן, אנו חוזרים לרגשות ולדינאמיקה של הרגש. כבר יש מיומנויות של זיהוי תחושות וזיהוי מחשבות ואנו נעזרים בהם כדי למתן עוצמה של רגש או לקצר משך ולאפשר תנודתיות בין רגשות.
החוליה הבאה מתייחסת לכל רגש בנפרד, כאשר בעבודה מניעתית מומלץ לסקור את כל הרגשות וללמוד כל אחד מהם וכיצד הוא מפעיל אותנו, בעוד שבעבודה הטיפולית מומלץ להתמקד ברגש הדומיננטי הלא מווסת
לאחר מכן מתייחסים לדרך הביטוי של הרגש הלא מווסת. מה אני מרגיש בפנים ואיך אני מבטא, במטרה לעזור בביטוי רגשי מותאם.
לסיום אנו מונים את התחומים שיש לעבוד איתם עם ההורים של הילדים, כאשר ההנחיות לעבודה לא אמורות להיעשות בסוף הטיפול אלא לאורך שלבי הטיפול.
רצף נושאים זה מאפשר עבודה שיטתית ומקיפה בנושא של וויסות רגשי ושל חיזוק והעצמה רגשית, ומתוך כך מאפשר עבודה מניעתית לילדים באופן כללי.  הפרוטוקול הועבר במלואו כתכנית מניעתית במסגרות שונות – של קבוצות לילדים עם קשיים בוויסות רגשי, במסגרות של גנים לחינוך מיוחד, ושל כיתות לחינוך מיוחד עם אפיונים שונים: בעיות התנהגות, לקויות למידה, פיגור קל, קשיי תקשורת.
הפרוטוקול המניעתי במלואו מצריך כ- 25-30 מפגשים , אך ניתן גם להעביר חלקים מהפרוטוקול או לשנות את סדר הפרוטוקול, בהתאם לקושי והבעיה שאיתה מגיע המטופל ולמספר המפגשים שעומדים לרשות המטפל.
ניתן להשתמש בפרוטוקול כ’משנה סדורה’ שמצעידה את המטפל צעד אחר צעד, וניתן להשתמש בו כספר הנחיות והצעות שתומכות בעבודה של המטפל בתחום הוויסות הרגשי.
חומרים נלווים: לפרוטוקול ניתן להוסיף שימוש באוגדן טפסים ‘טפסים רבותי טפסים’, בערכת ‘הרגש שלי ואני’, ובחוברות ‘הלפעמים’, שבהם רעיונות לעבודה שיטתית ויצירתית עם ילדים, אך ניתן גם להכין חומרים לבד, עם הילדים בתוך הטיפול או מחוצה לו.

הפרוטוקול נכתב על ידי ד”ר יעל שרון ושלי זאנטקרן