כשילדי עלו לכיתה א הם סיפרו לי  שהכירו חברים חדשים ואני כמובן שמחתי מאוד, גם בשבילם וגם בשבילי שכן, ראיתי בזה הוכחה להצלחתי במעשה החינוכי; הילדים שלי מצליחים ליצור קשרים חברתיים גם בבית הספר. כאם לתאומים, שני בנים, חששתי מהשתלבותם במסגרת החברתית של בית הספר במיוחד לנוכח העובדה שזו היתה הפעם הראשונה שהם נפרדים ולא ידעתי כיצד יצרו חברויות חדשות. הופתעתי לגלות ששיבוצם בכיתות נפרדות עבר ללא קושי והם התאקלמו מבחינה חברתית בדרך מצויינת. לתדהמתי כשהצעתי לאחד מבני להתקשר ולהזמין את החבר החדש אלינו הביתה, הוא ענה לי שהחבר כבר נמצא אצלנו בבית, בחדר הילדים. כשנכנסתי לחדר הבנתי את מהות החברות, החבר החדש היה אחד “החברים מהפייסבוק”.
ואז גם הבנתי את גודל הבעיה.
1. שיש צורך להסביר לילדי מהי חברות ולהקנות מיומנויות ליצירת קשרים עם חברים
2. שאני לא צריכה לחכות לגיל ההתבגרות על מנת להסביר לילדי את כללי הרשת.
במאמר זה אנסה לתת על קצה המזלג כיצד אנו הורים, אנשי חינוך ומטפלים יכולים לעזור לילדנו להתמודד עם הסכנות ברשת וכן כיצד לעודד ילדים עם בעיות התנהגות, ADHD , קשיים חברתיים או סתם “מכורים ” לרשת להנות מהחברים מחוץ למסך.

פייסבוק  ,על מנת למשוך משתמשים נוספים, פיתח משחקים שניתן לשחק בהם ברשת, ילדים צעירים אשר להם אחים, בני דודים או שכנים נחשפים לאפשרות זו ורוצים גם הם להשתמש בטכנולוגיה החדישה ולהיות כחלק מהחברה . עם השימוש במשחקים הם מגלים כי יש פונקציות נוספות באתר אשר דרכן ניתן ליצור חברויות חדשות עם החברים של החברים או של הבני דודים וזה ממש “”COOL. חלק מהחברים מוכרים וחלקם אינם מוכרים אך הילדים מאמינים שהם בוודאי נחמדים כי הרי הם הציעו להם חברות ברשת וכמובן מספרים שהם חברים של מישהו מוכר. הילד לא יודע ש”החבר” של הבן דוד הגיע להיות חבר שלו דרך “החבר” של השכן של הבן דוד שלו שהציע לו חברות, וכך אנו נחשפים לרשימה של חברים חדשים שבעצם אנו לא מכירים אותם ובכלל לא בטוח שהם החברים שהיינו רוצים שיהיו לילדים שלנו.

להלן מספר נקודות לשיחה עם הילדים:
• להסביר לילדים איך מצרפים חברים חדשים בפייסבוק ולדרוש מהם לבדוק טלפונית עם כל חבר האם הוא הציע להם חברות, לבדוק שיש תמונה של החבר ובשום פנים ואופן לא לאשר חברות למישהו שאנו לא מכרים גם אם הוא נראה נחמד והוא שולח לנו מתנה ברשת.
• לאסור מסירת פרטים אישיים ברשת . (שם פרטי, משפחה, שם ההורים, בית ספר, גיל , כתובת אימייל או כתובת בבית, טלפון וכו’)
• במקרה שמתנהלת שיחה ברשת ומתחילים בניבולי פה הילד מתבקש לסגור את המחשב, לפנות להוריו או למבוגר מוכר ולדווח על כך. יש להסביר את הסכנה ואף ניתן לספר על מקרים שקרו בעבר ובהם נפגעו ילדים בידי אנשים שהכירו ברשת.
• לאסור קבלת מתנות מכל סוג שהוא. מתנות החינם עלולות לתבוע מחיר מאד יקר בהמשך, זהו דפוס שיכול לעבור למציאות.
• אין להיפגש עם אדם אשר נוצר עימו קשר ברשת האינטרנט ללא ידיעת ואישור ההורים.
• לוודא שההורה/המבוגר יוסיף את עצמו להיות החבר של הילד בפייסבוק , על מנת “להציץ” על המתרחש. J

אחרי שהילדים למדו את כללי הזהירות ברשת ויודעים כיצד להשתמש נכון, כדאי לשוחח על הדרך ליצור חברויות ולהסביר כי הפייסבוק אינו תחליף לחברים שלנו בשכונה, בבית הספר ובסביבה הקרובה.
כמטפלת בילדים ומתבגרים אני רואה כי ילדים רבים אשר מבלים שעות אל מול המחשב והטלוויזיה , מתקשים ליצור קשרים חברתיים, חלקם רצים מביה”ס לצהרון, מהצהרון לחוגים ובערב בהגיעם מותשים הביתה ממשיכים את היום עם החברים בפייסבוק וחלקם נמנעים בשל קושי אישי, וכתחליף נהנים מיצירת קשרים חברתיים ברשת.

כהורים , חשוב מאוד לעזור לילד לרכוש מיומנויות חברתיות. ילדים שחסר להם הידע במיומנויות חברתיות, גם אם יהיו מוכשרים ביותר במחשבים ויצליחו בבית הספר ויקבלו ציונים גבוהים, לא יוכלו לממש את הפוטנציאל האמיתי שלהם בחיים, בשל חוסר יכולת ליצור קשרים חברתיים שהרי זה חלק בלתי נפרד מההצלחה בחיים.

• דאגו לכך שלילדכם יהיו לפחות יומיים בשבוע בהם הוא ילך לחבר או יזמין חבר לביתכם וישחקו ביחד, זה חשוב יותר מחוג או שיעור נוסף.
• דאגו לראות מהצד שהילדים מצליחים להסתדר ולשחק משחקים שנעימים ומתאימים לשניהם, שמתנהלת שיחה שווה בין החברים ויש שתופיות במשחק. במקרה שאתם מבחינים שיש קושי כדאי לזכור או לרשום את המצב בו עלה הקושי ולשוחח עליו עם ילדכם . את השיחה לנהל בצורה נעימה, להימנע משיפוטיות ובדרך שיתופית לחשוב כיצד צריך להתנהג להבא. קימת גם האפשרות להציע משחק תפקידים על מנת שהילד יוכל לראות ולחוות פרספקטיבה שונה ואפשרויות תגובה מגוונות.

• חוגים בקבוצה יכולים להוות הזדמנות ליצירת קשרים וכשם שלעיתים אנו רושמים את ילדינו לחוג קרמיקה על מנת לחזק את חגורת הכתפיים כך כדאי לרשום את ילדינו לחוגים שבהם יש אינטראקציה חברתית קבוצתית כגון : כדורסל וכדורגל .

• חשוב מאוד לקבוע יעדים וציפיות ריאליים בהתאם לאופיו של הילד ולא בהתאם לרצונותיו של ההורה. יש ילדים שמספיק להם להתחבר עם שניים – שלושה חברים וזה בסדר גמור, לא כולם צריכים להיות מסמר הערב ומוקפים בהמון חברים.

• לעיתים, למבוגרים לא מובנת הבעיה שביצירת חברים, אך כיום הזמנים השתנו והילדים ממעטים לשחק בחוץ וחלקם אף לא הולכים למסגרות חברתיות בשעות אחה”צ ומתנתקים מהחברים ברגע שמסתיים יום הלימודים בבית הספר. יש חשיבות רבה למסגרת החברתית ולנו ההורים יש אחריות ומחויבות לדאוג לכך שילדנו יפתח מיומנויות חברתיות. לא צריך שיהיו לו עשרה חברים ושכל היום יהיו לו טלפונים אך חשוב שכן יהיה לו חבר אמיתי אחד או שניים שכן תהיה לו סביבה חברתית נעימה לבלות ביחד את שעות הפנאי וחשוב עוד יותר שתהיה לו דרך ליצור ולטפח קשרים חברתיים ויחסי אנוש שיכשירו אותו להמשך החיים.
• הטלוויזיה ומהחשב הם בייבי סיטר טוב אך לא לטווח ארוך. דאגו להגביל את שימוש הילדים במחשב ובניהול קשרים במחשב, דרבנו אותם לצאת למפגשים חברתיים ועודדו אותם ליזום ולהיענות למפגשים שכאלה.

• באם אינכם מצליחים לעודד את ילדכם ליצור ולקיים קשרים חברתיים אני ממליצה לכם לפנות לקבלת ייעוץ מאיש מקצוע: גננת , מורה, פסיכולוגית, יועצת בית הספר, או לפנות לטיפול או הדרכת הורים .

חשוב לזכור כי לאורך כל שנות הילדות והבגרות החברים הם חלק חשוב ומשמעותי בחיים והם שמשפיעים על תפיסת הערך העצמי , הדימוי העצמי ותחושת השייכות . מגיל ביה”ס היסודי החברים הם חלק מההתפתחות האישית שלנו ולכן חשוב לתת להם מקום בחיים שלנו.

ולסיום מי מאתנו לא זוכר את דבריו של צארלי צאפלין בסרט ” הדקטטור הגדול” כאשר הוא נואם נאום מרגש בו הוא מדבר על מגרעותיה של הקידמה ואומר: “המצאנו מהירות וכלאנו עצמנו בתוכה…”