0 0 עברית

;

Archive for the ‘קישורים’ Category

הדרכות למטפלים

שבת, פברואר 4th, 2017

המרכז לויסות רגשי שם לו למטרה למצוא דרך נגישה ויצירתית לעולם הילד וההורה, אנו במרכז עושים את המיטב על מנת לפתח דרך נגישה לעולם הטיפולי. כחלק מעבודתנו במרכז מצאנו לנכון לשתף בידע הרב שנצבר לאורך השנים עם אנשי מקצוע נוספים באמצעות הדרכות למטפלים.
ההדרכות נתנות באופן פרטי או קבוצתי ומוכרות על ידי איט”ה .

במהלך השנה נפתחות קבוצות הדרכה,  הקבוצות הן עד 4 משתתפים וכל קבוצה עוסקת בתחום ספיצפי כגון:  ויסות רגשי, המשגת מקרה, חרדה, מיומנויות חברתיות, הדרכת הורים, עבודה עם ספרות ילדים בטיפול עם ילדים ועוד… הקבוצות יפתחו בקיץ הקרוב (2020), תאריכים יתפרסמו בהמשך.

הדרכות לצבירת שעות במסגרת לימודי CBT: ההדרכות נתנות למי שלומד או למד טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ומוכרות לציברת שעות הדרכה באיט”ה כמטפל או כמדריך ( הדרכה על הדרכה).

קושי בויסות רגשי כמודל גמיש לעבודה עם הורים וילדים –  בהדרכה זו אני מלמדת את המודל הגמיש לויסות רגשי שפותח בשיתוף עם ד”ר יעל שרון בצורה מעמיקה כולל תיאוריה, הדגמות של מפגשים והדרכת הורים.

פחדים של ילדים – עבודה מול הורים וילדים: בהדרכה זו אני מלמדת כיצד לעבוד עם  חרדות ופחדים של ילדים , כיצד אנו מזהים מה גורם לפחד, מה משמר את הפחד, מי הם השותפים לעבודה מול הפחד וכן כיצד לעבוד שלב אחר שלב עם ילד שסובל מפחדים / חרדות.

מיומנויות חברתיות – מיומנויות חברתיות עבודה פרטנית או קבוצתית – כיצד ניתן לשלב את השניים יחדיו: בהדרכה זו אנו לומדים להבחין בין סוגים שונים של קשיים שיכולים לגרום לקושי במיומנויות חברתיות ובודקים היכן אצל המטופל שלנו נמצא הקושי, לאחר מכן אני מציגה את הכלים לעבודה עם הילד והוריו.

הדרכת הורים  – הדרכת הורים לילדים עם קשיי ויסות: בהדרכה זו אני מציגה גישה אמפטית ומכילה לעבודה עם הורים מול קשיי ילדיהם, ההדרכה נתנת על בסיס מקרים מהקלינקה של המודרכים.

הדרכה מהסרטים – הדרכות המשלבות טכניקות יצירתיות מעולם הספרים, הסרטים והמשחקים  בעבודה עם כלים מהטיפול בסכמה תרפיה לילדים.

התיאוריה הקוגנטיבית התנהגותית

שבת, דצמבר 19th, 2015

טיפול קוגנטיבי התנהגותי – CBT

התאוריה הקוגניטיבית – התנהגותית, מבוססת על ההנחה הכללית שהתנהגותו של האדם היא תופעה נלמדת.

הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית  משלבת כלים ההתנהגותיים- שמטרתם לשנות את דפוסי ההתנהגות שלמדנו והורגלנו  להתנהג לפיהם, וכלים קוגניטיביים שנועדו ללמד את המטופל לזהות את המחשבות האי ראציונליות ולשנותם למחשבות רציונליות.  בעיקרו של הטיפול עומד הרעיון כי האירוע אינו הגורם לתגובה, אלא המחשבה האיראציונאלית שעולה  בעקבות האירוע. ולכן הטיפול עוסק בניסיון לשנות את דפוסי החשיבה על מנת לתקן את דפוסי ההתנהגות .
בגישה זו עסוקים בעיקר בהווה ובעתיד הסיבה להופעת הסימפטומים אינה עקרית  כמו בטיפול הדינמי אלא כיצד אנו יכולים להפטר מהסימפטומים.
הטיפול הינו קצר מועד ונע בין 15-30 מפגשים.
CBT הינו הטיפול היחיד שהוכח מחקרית כעוזר במספר בעיות כגון: חרדה, דיכאון, פוביות , מתח, הפרעות אובססיביות, הפרעת פוסט טראומה, בעיות התנהגות , הפרעת קשב וריכוז ועוד.
כיצד זה עובד?
בטיפול התנהגותי קוגניטיבי בניגוד לטיפול דינמי יש את החלק הפסיכוחינוכי ולאחר מכן יש הצבת מטרות ברורות ומדויקות, המטפל והמטופל מגיעים למטרה ספציפית שאותה המטופל רוצה לשנות ועליה עובדים בפגישות הטיפוליות .
בטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי חשוב מאוד הכנת שעורי הבית שכן חלק מהעבודה של המטופל הוא שינוי תהליכי חשיבה וחשיפה בזמן אמת, ולכן חשוב לדעת שכל טיפול התנהגותי קוגניטיבי מצריך מהמטופל שיתוף פעולה מלא ורצון להשקיע גם מחוץ לשעה הטיפולית.
בטיפול נעסוק בקשר שבין המחשבה לתגובה כלומר אנו רוצים ללמד את המטופל כי האירוע הוא לא זה שגורם לתגובה אלא המחשבה האי רציונלית .
מהלך הפגישות נעסוק מספר מחשבות אי ראציונליות  כגון:
1.      הכללת יתר: הסקת מסקנות על סמך נתונים מועטים.
2.      חשיבה רגשית: התייחסות לרגשות כאילו הן עובדות
3.      צריך: חשיבה שצריך דברים ולא ניתן לוותר עליהם.
4.      שחור או לבן : חלוקת העולם לשתי קטגוריות קוטביות ומנוגדות.
5.      קפיצה למסקנות : התייחסות למחשבות כאילו שהן עובדות .
6.      מסננת מנטאלית: מתוך מכלול נתונים להתייחס רק לנתונים השליליים.
7.      אובדן פרופורציות: להגדיל ולהאדיר כל פרט מעבר למידמיו המצאותיים.
8.      זלזול בחיובי : מתוך תהליך מסויים להתיחס רק להיבטים השלילים.
9.      יחוס עצמי : להתיחס לכל מיני רמזים וסמינים מהסביבהכאילו זה תמיד מתייחס אלינו מבלי לבדוק.
10.מתן תוויות : מתן הגדרות עצמיות מוחלטות והתייחסותן כאילו שזאת האמת האבסולוטית על עצמנו .
כמו כן נעבוד על הרובד העמוק יותר של אמונות הבסיס כאשר ננסה לבדוק כיצד הן משפיעות עלינו וכיצד ניתן לאתגר אותן.

ביופידבק

שבת, דצמבר 19th, 2015

ביופידבק

ביופידבק הוא שיטה שמטרתה לסייע לאדם להשיג שליטה בתגובות פיזיולוגיות בלתי רצוניות של גופו, וזאת באמצעות תהליך למידה הדרגתי המבוסס על מתן משוב לתפקודים אלו. התפקוד הפיזיולוגי נמדד במכשור אלקטרוני מתקדם, המספק לפרט מידע מדויק על התהליכים המתרחשים בגופו. המידע מסופק ברציפות, בזמן אמיתי ובצורה נוחה לקליטה. המטרה המרכזית של השיטה היא לשפר את השליטה בתגובות פיזיולוגיות וכן שיפור העלולות לגרום או להחריף בעיות בריאותיות (רפואיות או פסיכולוגיות).
(הגדרה של שוורץ)

ניתן לומר שהביופידבק  מבוסס על עקרונות למידה והתניה: על ידי קבלת משוב (“פידבק“) על תגובותיו הפיזיולוגיות(“ביו“), לומד האדם להפחית את פעילות המערכת הסימפתטית המערכת שגורמת לעוררות יתר – הגז בגופינו ,ומגביר את המודעות להשתמש במערכת הפרה סימפתטית המערכת שדומה לברקס כלומר ממתנת את התגובות הקיצוניות,  זאת ע”י מדידה של התגובות הפיזיולוגיות באמצעות מכשור אלקטרוני המודד את הפעילות החשמלית של העור ונותן משוב לתפקודים אלו..הביופידבק מהווה עבור המטופל מקור מידע  העוזר לו “לראות” ו”לשמוע” תהליכים גופניים להם אינו מודע בדרך כלל. כך ניתן לקבל מידע ברור ורציף על פעילות השרירים, דופק, הזעה, שינוי טמפרטורה, נשימה ודפוס גלי מוח. המחשב מתרגם את המידע הזה לצליל או לתמונה אשר יוכלו להיות מובנים ע”י המטופל.

השיטה מבוססת על שלושה תחומים עיקריים:

1.      הרפואה – הביולוגיה

2.      הפסיכולוגיה

3.      הטכנולוגיה

שימוש בביופידבק נפוץ כאמצעי לטיפול בבעיות פסיכולוגיות  שהינן בעלות תסמינים פיזיים בולטים כגון: פוביות, הפרעות פאניקה, הפרעת קשב וריכוז , חרדת בחינות, חרדה חבריתית ועוד. הנחת היסוד היא כי באמצעות המשוב הביולוגי משיג האדם שליטה עצמית, שתאפשר לו לשלוט על הופעת הסימפטום, גם מבלי לנסות ולפענח את הבסיס האטיולוגי של הפרעה ממנה הוא סובל.

הבסיס העומד מאחורי טכנולוגיית הביופידבק הינו בסיס ביולוגי הנשען על מנגנונים ביולוגים כגון מנגנון תגובה הישרדותי. מנגנון תגובה הישרדותי התפתח על מנת לפרש ולהעריך את מידת הסכנה ולהפעיל – ע”י מע’ העצבים האוטונומית והמע’ האנדוקרינית – מערכת שלמה של תגובות מיידיות בהתאם. אם נחווית תחושת איום על שלמות הפרט, יש אקטיבציה מיידית של המערכת הסימפתטית לתגובת “הלחם או ברח”, וההיבטים הפיזיולוגיים של החרדה ניתנים למדידה. (עליה במתח שרירים, מוליכות חשמלית של העור, עליית לחץ דם וקצב הלב, היפרוונטילציה.) בחלוף תחושת האיום תתכן רגיעה: המערכת הפאראסימפתטית נכנסת אז לפעולה ויש התאוששות וירידה במדדים הפיזיולוגים.

תחום הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בעזרת משוב הוא כלי טיפולי שנועד לעזור למטופל להגביר את תחושת השליטה על גופו, מחשבותיו ורגשותיו, והוא צמח בעקבות ניסויים בהתניית תגובות הנלמדות ע”י חיזוקים, מתוך אמונה שהאדם הוא יצור לומד, וניתן להקנות לו כלים קוגניטיביים והתנהגותיים שיקלו על הסבל בחייו ויעצימו תחושת רווחה ו-well being.

שלי זאנטקרן  | Shelly Zantkeren