0 0 עברית

;

Archive for the ‘מוצרים’ Category

סדנא להדרכת הורים בויסות רגשי ושליטה עצמית

יום רביעי, פברואר 1st, 2017
 


אנו מוצאות חשיבות רבה בהקניית כלים להורים בהתמודדות עם קשיים בתחום הרגשי וההתנהגותי של ילדיהם.

בסדנא נציג דרך התערבות המבוססת על הפרוטוקול לויסות רגשי בשילוב כלים התנהגותיים:

-נכיר את הערכים המשפחתיים שאיתם מגיע ההורה להדרכה/טיפול.

-נלמד לזהות היכן הקושי במערכת היחסים בין ההורה לילד.

-נכיר את החוויה הרגשית של ההורה מול הילד

-נלמד לזהות דפוסי חשיבה הוריים בלתי יעילים ולהגמיש אותן

-נבחן את תגובת השרשרת המשפחתית

-נכיר את מלכודות התקשורת המשפחתיות וכן את השפעתם על מערכת היחסים.
-נבחן את החוזקות המשפחתיות ואת הדרכים בהם ניתן להשתמש בהם בחיי היום יום.
– נבנה דרכי התערבות מודרגות בהתאם לקושי ונתנסה בפעילויות שונות.
הסדנא תיערך בתאריכים ה 9-10 ליולי  9:00-14:00
עלות השתתפות – 650 ₪
מקום: תל אביב
בסדנא יימכרו מוצרי המרכז לויסות רגשי ב20% הנחה למשתתפים

מיומנויות חברתיות וחוזקות – סדנא למטפלים ומנחי קבוצות

יום חמישי, מרץ 24th, 2016
 

 

הנושאים בהם נעסוק בסדנת המיומנויות החברתיות:

מהן מיומנויות חברתיות – נגדיר מיומנויות חברתיות ונבחין בין סוגים שונים של מיומנויות.

  • לימוד כלים יצירתיים למיפוי מיומנויות חברתית- נבחן באיזו מידה הילד שולט במיומנויות השונות, וזאת על מנת לדעת אילו מיומנויות צריך לפתח.
  • נכיר מבנים/ פרוטוקולים של תכניות התערבות לעבודה אינדיבידואלית קבוצתית.
  • נכיר ונתנסה במגוון כלים לפיתוח מיומנויות חברתיות שונות
  • נלמד את המידות הטובות והחזקות שפיתחו סליגמן ופטרסון, פסיכולוגיה חיובית, ונציג דרכים יצירתיות שבהם ניתן להיעזר בחזקות האישיות כדי להתמודד עם קשיים חברתיים.

הסדנא משלבת ידע תיאורטי ויישום מעשי ויצירתי.

 

 

הסדנא תתקיים 16-17 ליולי 2018

מיקום : תל אביב

משעה 09:00-14:00

 

עלות : 650 שח בלבד.

להרשמה לסדנא לחץ כאן

חוברת וויסות רגשי

שבת, נובמבר 28th, 2015

החוברת מכילה 5 נושאים ובסך הכל 73 עמודים

חלק ראשון – מי אני ? הכרות , חוזקות וערכים .

שששששראטו

 

 

 

 

 

 

 

חלק שני – שיום וזיהוי רגשות אצלי ואצל האחר .

שדגוינ

 

 

 

 

 

 

 

חלק שלישי  – תחושות גופניות, זיהוי תחושות הגוף כחלק מהחוויה הרגשית.

שששדדד

 

 

 

 

 

 

 

חלק רביעי – זיהוי מחשבות אוטומטיות והבחנה בין סוגים שונים של עיוותי מחשבה.

בה רא

 

 

 

 

 

 

חלק חמישי – הכרות עם כל רגש בנפרד – 10 סיפורים על רגשות ושאלות הכרות עם הרגש שלי

פחדללא שם

ספרוני רגשות

שבת, נובמבר 28th, 2015

דרכי עבודה עם הספרונים

ספרוני ה’לפעמים’ היא סדרה של שמונה ספרונים שמיועדים לעבודה טיפולית בנושא וויסות רגשי : ספרון  ‘האדם הקדמון ואני’, ספרון  ‘הלפעמים’, וספרוני רגשות ספציפיים: שמחה, עצב, כעס, פחד, בושה וקנאה . בכולם מוזמנים הילדים לקרוא את הטקסט ולצייר בעיגול או לענות בכתיבה על השאלות/הנחיות הכתובות. ניתן להשתמש בכל החוברות או בחלקן, בהתאם לקושי של הילדים.

המלצות לעבודה הטיפולית:

ספרון  ‘האדם הקדמון ואני’-. האדם הקדמון מרגיש מתוח, עצוב, כועס, ופוחד כי כך הוא שומר על עצמו ועל חייו. ואיך זה אצלי? הספרון מיועד לעזור בהבנת תפקיד הרגשות ונחיצותם, גם (ואולי אף בעיקר) הלא נעימים שבהם. באמצעות הספרון הילדים יכולים להבין את הקשר שבין התחושה הפיזית לרגש ואת הדרך שבה הרגשות יכולים לסייע להם.

 

ספרון  ‘הלפעמים’ –  בספרון  ה’לפעמים’ הילדים מתבקש לצייר איך הם מרגישים: יש חמישה  דפים לחמישה רגשות שונים , כששני הדפים האחרונים מאפשרים לילדים לצייר/ לספר על  רגשות מעורבים. השימוש בספרון מסייע בזיהוי והרחבה של מנעד רגשות  כמו גם קבלתם : טבעי ו’נורמלי’ להרגיש כל מיני רגשות, וניתן גם להרגיש כמה רגשות באותו הזמן..

ספרי ה’לפעמים’ של הכעס, עצב, פחד, בושה וקנאה– חמישה ספרונים שסוקרים לעומק את הרגשות: בסיטואציות שונות: לפעמים אני  כועס/פוחד/עצוב/מתבייש/מקנא  כי……  ולפעמים אני כועס/מפחד… . כי…. . , הילדים מזהים את התחושה בגוף, את המחשבות ואת הרצונות שמלווים את הרגש: כשאני…. התחושה בגוף היא/ אני חושב ש/ אני רוצה…  והחשוב מכל- מחברים לכוחות:  מה יכול לעזור לי  ומי יכול לעזור לי

באמצעות הספרונים ניתן לעשות עבודה מעמיקה על זיהוי המצבים הבעייתיים, על ההבנה והחיבור שבין מרכיבי החוויה הרגשית השונים, ועל חיבור  למקורות כוח ותמיכה אפשריים שניתן להשען עליהם.

ספר ה’לפעמים’ של השמחה– חשוב  גם להתייחס לרגשות נעימים ולהבין אותם כדי להצליח לתגבר רגשות אלה בהמשך.  הילדים כותבים ומציירים את המצבים שמשמחים אותם, את תחושות הגוף, המחשבות והרצונות שלהם כשהם שמחים, ומתייחסים לדמויות שמשמחות אותם.

ספרונים אלו יכולים להוות בסיס לבניית תכנית התערבות מניעתית/ טיפולית בנושא וויסות רגשי

ניתן  לצייר בתוך החוברות עצמן, ניתן  לצלם את החוברות ולצבוע עם הילד את הדף המצולם בשחור-לבן, ניתן להעתיק בנייר שקוף את הציור, או סתם  או לשאוב רעיונות ולשוחח או להכין חוברות אישיות אחרות עם הילד.

כתבו: ד”ר יעל שרון ושלי זאנטקרן, איירה: ליאור עצמון פרואין

הרגש שלי ואני

שבת, נובמבר 28th, 2015

ששששהערכה כוללת 3 מוצרים :

חוברת לזיהוי החוויה הרגשית מחולקת ל5 חלקים :
חלק ראשון – מי אני ? הכרות עם הילד  ושיח על ערכים, חוזקות וכו…
חלק שני – שיום וזיהוי רגשות אצלי ואצל האחר .
חלק שלישי – זיהוי מחשבות אוטומטיות והבחנה בין סוגים שונים של עיוותי מחשבה.
חלק רביעי  – תחושות גופניות, זיהוי תחושות הגוף כחלק מהחוויה הרגשית.
חלק חמישי – הכרות עם כל רגש בנפרד

כרטיסיות המכילות טכניקות לוויסות ומחולקות ל5 נושאים:

article16

 

כרטיסיות בנושא מחשבות :  טכניקות לזיהוי מחשבות ולהכרת מגוון עיוותי החשיבה.

 

 

 

 

וינכרטיסיות בנושא רגשות – טכניקות לזיהוי רגשות, ומתן לגיטמציה למגוון הרחב של הרגשות הנעימים והלא נעימים.

 

 

 

 

 

 

כרטיסיות בנושא תחושות – טכניקות לזיהוי תחושות גופניות.

articles17

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כרטיסיות המשלבות טכניקות התמודדות – טכניקות  לוויסות  ומיינדפולנס

 

article14

 

 

 

 

 

 

 

 

ארבעה משחקים שונים :

כל משחק עוסק בנושא אחר:

 

 

משחק מחשבות – בו הילדים מתרגלים זיהוי עיוותי חשיבה , התבוננות במחשבות וכן תרגול מחשבות ממתנות.

משחק רגשות – בו הילדים מתרגלים זיהוי ושיום רגשות שונים, תפקידים והבעתם.

משחק תחושות – זיהוי תחושות גופניות .

משחק התנהגות – בו הילדים מתרגלים התנהגות שמשלבת שילוב של ראיה הגיונית עם רגשות . הילדים מבחינים בין התנהגות מונעת רגש להתנהגות מונעת מטרה על סמך הגיון ורגש.

 

משחק מחשבות

מטרת המשחק:
אפשרות א: זיהוי מחשבות אוטומטיות והיכרות עם סוגים שונים של עיוותי מחשבה.
אפשרות ב: זיהוי מחשבה והתבוננות בה מבלי לשפוט אותה או לפעול מתוכה.
משחק למתקדמים:
אפשרות א: הבחנה בין מחשבה אוטומטית למחשבה ממתנת
אפשרות ב: הבחנה בין מחשבה ראשונית למחשבות נוספות – גמישות מחשבתית

מהלך המשחק למתחילים:
הגעת לאירוע, עליך לומר את המחשבה שעולה בראשך בהתאם למשקף החשיבה שמופיע לאחר האירוע ולהתקדם אליו.

דוגמא: אמא לא הרשתה לי לאכול גלידה.- משקף איום ונורא(כאן להכניס משקף) – עליך לומר מחשבה בהתאם למשקף החשיבה , למשל: “אני לא מסוגל להתמודד עם העובדה שלא מרשים לי לאכול גלידה”.  ולהתקדם 2 צעדים.

עצרת במשקף – אמור מחשבה מתאימה לסוג החשיבה של המשקף והתקדם צעד אחד קדימה.
עצרת במשימה – בצע אותה.
עצרת במשקפיים שחורים – לך לבית הכלא והמתן תור אחד.
עצרת במשקפיים ורודים – התקדם 3 צעדים.

אפשרות ב: הגעת למחשבה, עליך לזהות את סוג המחשבה המזיקה ואמור : “המחשבה שלי  אומרת ש…”    ומה אני יכולה לעשות כדי לפעול לא מתוך המחשבה המזיקה.
לדוגמא: עצרת במשקף הכללה: לשים פה משקף  “אף אחד לא אוהב אותי”… המחשבה שלי היא שאף אחד לא אוהב אותי, הכי יעיל עבורי להתקשר לחבר טוב ולשוחח איתו .

מהלך המשחק למתקדמים:

אפשרות א:  הגעת לאירוע מסוים, עליך לומר את המחשבה שעולה בראשך בהתאם למשקף החשיבה שמופיע לאחר האירוע. לאחר מכן באפשרותך לומר מחשבה ממתנת ולהתקדם צעד נוסף.
דוגמא: התחבאתי לאמא והיא לא חיפשה אותי
מחשבת הכללה : לאף אחד לא אכפת ממני.
מחשבה ממתנה: ” אמא אוהבת אותי ואכפת לה אך היא לפעמים עסוקה.”

אפשרות ב : גמישות מחשבתית  – אירוע: אבא מכריח אותי להשתתף בחוג כדורסל :
מחשבה אוטומטית מזיקה  : ” הוא חושב שאני גרוע בכדוריד”  – משקפי הנמכה עצמית
אפשרויות נוספות: ” הוא רוצה שאני אהנה” , הוא חושב שאני טוב גם בכדורסל”  הוא בטח רוצה שהתקבל לכיתת ספורט”…

מנצח מי שמגיע ראשון לקו הסיום.

 

  1. רגשות מתערבבים

מטרת המשחק: להגיע ראשון לקו הסיום.

מהלך המשחק למתחילים:
עצרת בפרצוף רגש? ספר על מקרה שבו חשת את אותו רגש והתקדם צעד אחד.
דוגמא: עצרת ברגש שמח – תמונה – “אתמול הלכתי לחבר והכנו ביחד פיצה , שמחתי שבסוף בחרתי לללכת אליו ולא לשי”

עצרת במשימה? בצע את המשימה בהתאם לכתוב והתקדם צעד אחד.

אפשרות ב – עצרת בפרצוף רגש? עשה את אותו פרצוף והמתן כחצי דקה. האם עלה לך זיכרון שמתאים לאותו רגש? אם כן, ספר אותו והתקדם 2 צעדים.
אפשרות ג – עצרת בפרצוף רגש? הסבר מה תפקידו של אותו רגש בחיינו. התקדם 2 צעדים. באפשרותך להיעזר באחד המשתתפים, ולאחר ההסבר כל אחד מכם יתקדם צעד אחד קדימה.
אפשרות ד- עצרת ברגש מסויים , ספר על המחשבה שגורמת לך להרגיש כך והתקדם שני צעדים .

לדוגמא:  עצרתי על בושה – המחשבה שגורמת לי להתבייש ” שאני אטעה ליד כל הכיתה”

מנצח מי שמגיע ראשון לקו סיום.

  1. תחושות מתרחשות

מטרת המשחק: זיהוי תחושות גופניות.

המשתתף הצעיר ביותר זורק את הקובייה ומתקדם בהתאם למספר שמופיע על הקובייה.

עצרת  במשימה –  זהה את התחושות בהתאם לרגשות או זהה את הרגשות בהתאם לתחושות והתקדם צעד נוסף

אם עצרת במשימה שונה בצע אותה בהתאם לכתוב.

עצרת על שבלונת הגוף שים לב לתחושה הגופנית שלך ברגע זה וספר למשתתפים, התקדם צעד אחד.

מנצח מי שמגיע ראשון לקו סיום.

 

  1. בוחרים התנהגות

מטרת המשחק: זיהוי התנהגויות מונעות רגש והתנהגויות מונעות מטרה ( חיבור של הרגש והמחשבה).

עצרת במשקפיים? ספר על התנהגות מונעת רגש בהתאם לאירוע הצמוד למשקפיים והישאר במקום. לא הצלחת לזהות התנהגות מתוך המשקפיים? חזור צעד אחד אחורה.
דוגמא: משקפיים –לשים פה משקפים – אחי הקטן פיזר לי את הקלמר בכל הבית – הרבצתי לו והתחלתי לצעוק.

עצרת באירוע? ספר על התנהגות מתוך המשקפת (התנהגות מונעת מטרה).

אירוע: היום בערב יש תוכנית  שאני אוהב ואבא לא מרשה לי לצפות בה. – אני יהיה עצוב ומתוסכל אך אני אקליט את זה ואקום בבוקר לצפות בה .

עצרת במשקפת? ספר על אירוע שבו התנהגת מתוך מטרה. התקדם צעד אחד קדימה.
השבוע הגעתי הביתה ואמא הכינה את האוכל שאני הכי לא אוהב, החלטתי להכין לי משהו קטן ובערב בקשתי שתכין לי משהו שאני אוהב.

עצרת במשימה? בצע אותה בהתאם לכתוב.
מנצח מי שהגיעה ראשון.

לשחק באמת

שבת, נובמבר 28th, 2015

חוקי המשחק – לשח”ק באמת

הוראות המשחק:

מומלץ לשלב את המשחק בשלבים השונים של הטיפול לפי מטרת המפגש. ניתן לשחק את המשחק בטיפול  פרטני או קבוצתי, או בסיטואציה משפחתית (הורים וילדים)

עבודה על רגשות
שיום (מתן שם) וכימות (הערכת עוצמה) של רגשות נמצאו כמרכיבים חשובים בבריאות הנפשית של ילדים ומבוגרים, ומופיעים בתוכניות מניעה ופרוטוקולים טיפוליים רבים.

  1. שיום – המשתתפים יניחו את לוח הרגשות במרכז ולאחר מכן יכסו את פרצופי הרגשות על ידי האסימונים האדומים, כך ששם הרגש גלוי לעין. המשתתף הראשון שולף מחבילת האירועים כרטיס באופן אקראי ומקריא את האירוע בקול. המשתתף הראשון שמתאים רגש תואם לסיטואציה מרים את האסימון מהרגש ומסביר מדוע בחר ברגש זה.

משחק זה מאפשר לפגוש את סגנון החשיבה של הילד וכן את הרפרטואר הרגשי של הילד. במידה והילד מצומצם רגשית יש לאפשר עבודה יותר עמוקה בתחום שיום הרגשות.

  1. ניתן לשחק זאת גם על ידי הנחת לוח הרגשות במרכז כאשר האסימונים מכסים הן את הפרצופים והן את שמות הרגשות. המשתתפים מרימים אקראית אסימון מהלוח ומתבקשים לספר אירוע מחייהם בו עלה בהם הרגש שנגלה בלוח – שיח זה מאפשר לדון ברגשות שלא נמצאים בהכרח ברפרטואר המילולי של הילד, וגם מאפשר דיאלוג על סיטואציות משמעותיות בחיי היום יום של הילד.
  2. מחלקים שלושה אסימונים לכל משתתף ומניחים את לוח הרגשות במרכז השולחן + חבילת הרגשות. כל משתתף בתורו מספר על אירוע שהתרחש השבוע, ובוחר מתוך חבילת הרגשות את הרגש הדומיננטי שהרגיש (באופן חסוי). לאחר מכן המשתתפים האחרים מתבקשים להניח אסימון אחד על הרגש שהם משערים שהמשתתף הרגיש. בשלב זה המשתתף חושף את קלף הרגש שבחר. במידה ואחד המשתתפים ניחש נכון, הוא זוכה באסימונים של כל המשתתפים. במידה ואף אחד מהשתתפים לא זכה, המשתתף שהציג את האירוע זוכה באסימונים של יתר המשתתפים והתור עובר למשתתף הבא. משחק זה מאפשר פיתוח מודעות לרגשות השונים, וכן לכך שכל אחד יכול להרגיש בסיטואציה זהה רגש שונה.

 

תגובות גופניות

איתור התגובות הגופניות חיוני לשיפור ההתמודדות, והינו מרכיב חשוב בעבודה על שיפור הוויסות הרגשי  (בטיפול בחרדה, שליטה עצמית, דיכאון ועוד).

  1. המשתתף מתבקש לספר על חוויה/אירוע שבה הרגיש חרדה או כעס בעוצמה גבוהה, ובאמצעות לוח התגובות הגופניות או כרטיסי התחושות הגופניות מתבקש לזהות את מגוון התגובות הגופניות שהרגיש.
    לוח התגובות הגופניות וקלפי התחושות הגופניות מאפשרים לנרמל ולזהות את התגובות הגופניות הנלוות לרגש, כשלב ראשון לשיפור ההתמודדות.
  2. ניתן לבחור  מספר רגשות (פחד, כעס, עצב, חרדה, הפתעה) על ידי הוצאת קלפי הרגשות המתאימים מחבילת הרגשות, ולבחון באמצעות לוח התגובות הגופניות אילו תגובות גופניות מתעוררות לנוכח הרגש הספציפי; או להפך – אילו רגשות עולים לנוכח התחושות הפזיולוגיות.

 

מחשבות

  1. משחק שלושת הילדים – מניחים קלף אירוע במרכז (ניתן לבחור אירוע מחבילת הקלפים בהתאם לחוויות הילד ולתימות המעסיקות אותו). המטפל/הורה בוחר שלושה קלפי מחשבות שמתוכם שני קלפי מחשבות מזיקות (מתוך החבילה האדומה) וקלף מחשבה מועילה (מהחבילה הכחולה).

המשתתף הראשון מתבקש לבחור לכל מחשבה את רגש אחד (בשלב זה) בהתאם, ולהניח את הקלף לצידו – כך שנוצרת שורה של אירוע מחשבה רגש, ובשלב הבא מתבקש המשתתף לבחור התנהגות (מתוך חבילת הקלפים הסגולה) ולהניח אותו בהמשך.

זוהי התחלה של הבניה קוגנטיבית המציגה בפני הילד את הקשר בין מחשבות לתגובות הרגשיות וההתנהגותיות. בטיפול ניתן להשתמש בעבודה זו כחלק מההתערבות הפסיכו-חינוכית בשלבים הראשונים של הטיפול.

  1. משחק הזיכרון – בין רגש למחשבה  – על המטפל /הורה  לבחור מספר זוגות תואמים של קלפי תגובות רגשיות וקלפי מחשבות (בשלב זה מחשבות מזיקות בלבד) בהתאם לגיל הילד. (לגילאי 6-8 מומלץ להסתפק ב- 5 זוגות). מניחים את הקלפים הפוכים על השולחן, וכל משתתף בתורו מתבקש לפתוח קלף של תגובה רגשית ולהתאים לו קלף של מחשבה מזיקה. במידה והקלפים אינם תואמים, יהפוך שוב את הקלפים והתור יעבור למשתתף הבא. משתתף שמצליח להצמיד בצורה נכונה תגובה רגשית למחשבה מזיקה, זוכה בשני אסימונים וממשיך. המנצח הוא מי שזכה במספר הרב ביותר של אסימונים וקלפים.
    הערה: לעיתים תגובה רגשית מסויימת תתאים למספר מחשבות מזיקות, ונושא זה יכול לפתוח שיח חשוב  על הקשר בין מחשבה לרגשות.

 

מודל אמ”ת – קשר בין אירוע – מחשבה – תגובה רגשית – תגובה התנהגותית.

  1. אירוע אמ”ת פתוח – נעשה שימוש באירוע מחייו של הילד על ידי הוצאת קלף גו’קר מחבילת האירועים ונבקש מהילד קודם להתאים תגובה רגשית ותגובה התנהגותית באופן חופשי על ידי הוצאה מחבילות הקלפים המונחות במרכז, ורק לאחר מכן לבחור מקלפי המחשבות המזיקות את המחשבה המזיקה שעוררה את התגובה הרגשית. כך ניצור סדרה של מודל אמ”ת על פי הדוגמא הבאה:
אירוע –
מה קרה ?
מחשבה  מזיקה
מה אמרתי לעצמי?
תגובה רגשית
מה הרגשתי?
תגובה התנהגותית
מה עשיתי?
החמצתי גול במשחק כדורגל אני אפס עצב – 9  הלכתי הביתה

 

יש לשים לב כי לעיתים קרובות הילד מעלה מספר מחשבות מזיקות, ועל המטפל/ההורה להראות לו את הקשר בין מחשבה מזיקה ספציפית לתגובה רגשית ספציפית  בחייו.

 

  1. רביעיות אמ”ת גרסה בסיסית –  מחלקים לכל משתתף 12 קלפים: 3 קלפים מחבילת האירועים, 3 קלפים מחבילת המחשבות המזיקות, 3 קלפים מחבילת התגובות הרגשיות ו3 קלפים מחבילת התגובות ההתנהגותיות.

כל משתתף מניח באופן גלוי את הקלפים ומסדר אותם לפי הנושאים ברצף מימין לשמאל בהתאם לדוגמא שלמעלה.

מטרת המשחק ליצור סדרה של ארבעה קלפים היוצרים רצף הגיוני.
* מטרתו של מד הרגש על קלפי התגובות הרגשיות להזכיר למשתתף שאנו חווים תגובות רגשיות בעוצמות שונות ומשתנות .
סדרה מלאה: משתתף שיצר סדרה הגיונית של 4 קלפים מניח אותה במרכז. אם קיימת הסכמה בין המשתתפים כי הסדרה אכן הגיונית, הוא זוכה ב- 4 אסימונים (אסימון אחד לכל כרטיס).

כעת לוקח המשתתף מהקופה 4 קלפים חדשים – קלף אחד מכל קטגוריה, והסדרה שהוצגה מונחת בצד.

משתתף שלא הצליח ליצור סדרה הגיונית מהקלפים שבידיו, ניתן לפעול בשתי צורות על פי שיקול המטפל:

אפשרות ראשונה: נאפשר למשתתף לקחת קלפים באופן חופשי  מהקופה לבחירתו (יכול לקחת קלף מכל קטגוריה בהתאם למה שחסר לו  להשלמת הסדרה), ובכך להשלים סדרה ולזכות באסימונים. רק לאחר מכן התור עובר למשתתף הבא. כך מתאפשרת למשתתף חווית הצלחה.

אפשרות שנייה: נאפשר ליתר המשתתפים לעזור בבניית הסדרה, וכך יוכלו לזכות גם הם באסימון על כל קלף שיסייע בהשלמת הסדרה. המשתתף שבנה את הסדרה, יזכה באסימונים לפי מספר הקלפים שהניח[1].

 

  1. רביעית אמ”ת גמישה – מניחים במרכז השולחן באופן אקראי קלף אירוע.

כל משתתף מקבל 8 קלפים: 2 קלפי מחשבות מזיקות,  2 קלפי תגובות רגשיות, 2 קלפי תגובות התנהגותיות, 2 קלפי מחשבות מועילות.

כל  משתתף בתורו נדרש ליצור 2 רצפים: תסריט אחד המשלב את המחשבות המזיקות ותסריט מקביל המשלב את המחשבות המועילות – לאותו אירוע.

 

 

אירוע  מחשבה מזיקה  רגש התנהגות

מחשבה מועילה  רגש התנהגות .

האירוע – המורה פנתה אלי ולא ידעתי את התשובה

מחשבה מזיקה – אני לא יכול לסבול את זה

רגש – תסכול 9 – סמני על הקלף את עוצמת הרגש

התנהגות – יצאתי מהכיתה

 

מחשבה מועילה – אני יכול להתמודד

רגש – תסכול 4  – סמני על הקלף את עוצמת הרגש

התנהגות – לא הגבתי

 

  1. משחק זיכרון מחשבה מועילה מחשבה מזיקה –
    על המטפל להכין מראש כחמישה זוגות של קלפי מחשבות מזיקות התואמות לקלפי מחשבות מועילות. מניחים את הקלפים הפוכים.
    על כל משתתף ליצור זוג תואם של מחשבה מזיקה ומחשבה מועילה, העשויה לשפר את ההתמודדות.

 

  1. לשחק באמת – הגל השלישי –
    מחלקים לכל משתתף 2 קלפי אירועים, 2 קלפי מחשבות מזיקות, 2 קלפי תגובות רגשיות,  2 קלפי תגובות התנהגותיות, וקלף סימן שאלה מתוך קלפי הרגשות.

כל משתתף מתבקש ליצור סדרה של – אירוע, מחשבה מזיקה, תגובה רגשית ותגובה התנהגותית. עתה נעשה שימוש בקלף משקפי ההתבוננות, ונניח אותו לשם קבלה של המחשבה המזיקה או התגובה הרגשית על מנת לבחור את התגובה ההתנהגותית היעילה עבורינו.
לשם כך בשלב הבא נאפשר למשתתף לבחור תגובה התנהגותית תואמת באופן חופשי מחבילת קלפי התגובות ההתנהגותיות.

 

טפסים רבותי טפסים

שבת, נובמבר 28th, 2015

טפסים, רבותיי, טפסים – הסברים

הקדמה והסבר: הטפסים בספר בנויים בהתאם להתפתחות הטיפול: חלק א’ כולל מיפוי והמשגה; חלק ב’ כולל טפסים לזיהוי מחשבות, רגשות, תחושות, התנהגות והקישור ביניהם; חלק ג’ כולל טפסים שעוסקים בהפרכה ובהגמשת מחשבות; חלק ד’ עוסק ברגשות – זיהוי וויסות; חלק ה’ כולל טפסים שקשורים להתנהגות, למיומנויות חברתיות ועוד; וחלק ו’ כולל טפסים המתמקדים בכוחות ובחוזקות שיש לשלב לכל אורך כל הטיפול, והטפסים האחרונים מתייחסים לסיום טיפול.

ניתן להתקדם לפי הסדר ולהיעזר בטפסים למטרות ניטור בבית ובמהלך המפגש הטיפולי.
שימו לב: לא כל הטפסים נחוצים לכל המטופלים. הטופס ייבחר בהתאם לקושי של המטופל/ת, למטרה הטיפולית ולשלב הטיפול.
במידת האפשר רצוי לצלם בצילום צבעוני את הטפסים, אך ניתן גם לצלם בשחור-לבן ולצבוע יחד עם הילד/ה את הטופס, אם רוצים, או לגזור חלקים מהדפים המצולמים ולהדביק על בריסטול, או רק להתבונן בטופס ולמלא בדף נפרד.

מומלץ לכרוך יחד את כל הטפסים שמולאו במהלך הטיפול ולהפכם ל”ספר הטיפול של…”

חלק א’ – מיפוי והמשגה

  • טופס איסוף אינפורמציה: נועד למילוי על ידי המטפל בעקבות שיח עם הילדים ועם סביבתם (הורים/מורים). אפשר לראות חזותית איזה מהסעיפים יותר “גדוש ומלא” ולפיכך מצריך התערבות.
  • טופס “תמונת מצב”: קביעת קו בסיס – עד כמה המטופל מרוצה או לא מרוצה מתחומים שונים בחייו.
  • טופס “אני מתמקד/ת ב”: התמקדות בציפיות ובמטרה לטיפול.
  • טופס הפרחים: ריאיון (אינטייק) עם הילד/ה. אפשר לצבוע כל שאלה שעונים עליה, או להצביע באופן אקראי על שאלה ולענות עליה. לא חייבים לענות על כל השאלות וניתן לעשות זאת לאורך כמה מפגשים.
  • טופס “איך באתי, איך אני יוצא/ת”: מטרת הטופס היא לבחון את השפעת המפגש הטיפולי. מומלץ למלאו בכל מפגש. לצבוע בתחילת הטיפול את מעגל הרגשות הראשון ובסוף הטיפול את המעגל השני. רצוי לכתוב משפט/מחשבה/רעיון משמעותי שעלו בטיפול.

חלק ב’ – זיהוי מחשבות, רגשות, תחושות והתנהגות

 

  • טופס ראשון: קישור ראשוני בין אירוע לרגש ולהתנהגות.
  • טופס שני: מתווספת החשיבה. קישור בין אירוע למחשבה (אוטומטית), לרגש ולהתנהגות.
  • טופס שלישי: הוספת זיהוי עיוות החשיבה והקשר בין עיוות החשיבה לרגש. זאת אם רוצים ללמד את המטופל/ת סוגים של עיוותי חשיבה ואיזה עיוות חשיבה מאפיין אותו/ה.
  • טופס רביעי (ציפורים): לאחר זיהוי עיוותי החשיבה המטרה היא לראות שמדובר ב”משקפיים” – בסגנון חשיבה מוכר, ואולי לעורר מחשבה “מה קרה אז”, כשהתבוננתי דרך משקפי החשיבה האלה.
  • טופס חמישי: טופס מורכב, שכולל זיהוי אירוע – התנהגות – מה הגורם המקדים לאירוע, משך הזמן עד להירגעות ומה או מי עוזרים לי להירגע. טופס זה יכול לשמש בשלבים שונים של הטיפול ולמטרות שונות: לניטור ולזיהוי הגורמים שקודמים להתנהגות; לזיהוי זמנים בעייתיים; לזיהוי דמויות קבועות שאיתן האירועים מתרחשים; לעתים ניתן לזהות את הדינמיקה של הרגש – כמה זמן לוקח להירגע, כחוליה שיש לטפל בה; וכמובן – זיהוי כוחות שיכולים לעזור. מטרת טופס זה לעתים קרובות תהיה בעבודה עם ילדים בעלי קושי בוויסות רגשי והתנהגותי.
  • טופס שישי: בטופס זה בודקים את האירוע על מרכיביו הפנימיים והחיצוניים – מחשבות, רגשות, תחושות גוף, התנהגות, גורמים מקדימים לאירוע, לוחות זמנים ותוצאת הסיום – תוך הפרדה למרכיבים השונים. ניתן למדוד את עוצמת הרגש במד הטמפרטורה ולהתבונן בתוצאה הסופית.

חמשת הטפסים הבאים מתמקדים בהתבוננות במרכיבים השונים – רגש, מחשבה, התנהגות, תחושות גוף – ומקשרים ביניהם, בכל פעם בדגש אחר. ישנם מקרים שבהם יהיה צורך לפרק לאט ובזהירות כל אחד מהמרכיבים השונים כדי להגיע לתמונה הכוללת (טופס אחד עשר), וישנם מקרים שניתן יהיה לדלג על כמה מהשלבים.

  • טופס שביעי: קישור בין הרגש לתחושות הגוף ולאזור בגוף שבו התחושה מורגשת.
  • טופס שמיני: הפוך לטופס הקודם, קישור בין תחושת הגוף לרגש (ולמחשבה). המטרה – לעתים אנו מרגישים תחושה גופנית לפני שאנו חשים את הרגש ואת המחשבה. התחושה יכולה לעזור בזיהוי הרגש והמחשבה.
  • טופס תשיעי: קישור בין המחשבה לרגש, לתחושת הגוף ולהתנהגות.
  • טופס עשירי: קישור בין האירוע למחשבה, לרגש ולהתנהגות, והדגשת העוצמה של הרגש כמרכיב המשפיע על ההתנהגות, ללא התייחסות לתחושות הגוף.
  • טופס אחד עשר (הירוק): כולל את כל המרכיבים השונים: אירוע, רגש, מחשבה, עוצמה, תחושת גוף והתנהגות.
  • טופס שנים עשר – “מתחילים להבחין”: ילדים רבים נוטים להתבלבל בתחילת הטיפול בין מחשבות לרגשות ולתחושות, וטופס זה מטרתו להבהיר את ההבדל ביניהם. ניתן לקחת אירוע שאנחנו מעלים או אירוע שהילד/ה מעלה ולהתחיל להפריד בין חלקיו השונים.

ארבעת הטפסים הבאים שמים דגש על המחשבות:

  • טופס שלושה עשר: אני שם לב למחשבה האוטומטית שלי וגם בודק עד כמה האמנתי לה (מחשבות אינן עובדות).
  • טופס ארבעה עשר – “אני תופס מחשבות”: “היום חשבתי על עצמי ש…” ילדים בעלי דימוי עצמי נמוך נוטים לחשוב על עצמם או לבקר את עצמם פעמים רבות במהלך היום, טופס זה מטרתו לבדוק עד כמה אנחנו ביקורתיים כלפי עצמנו.
  • טופס חמישה עשר – “מסתכלים על המחשבות”: טופס זיהוי מחשבות אוטומטיות; מתחילים לשים לב למחשבות שקופצות לי בראש ושדרכן אני רואה את העולם.
  • טופס שישה עשר: קישור בין האירוע למחשבה.

שני הטפסים הבאים מתייחסים למרכיבים השונים ביחד ולחוד, ומהווים חזרה על טופס שנים עשר:

  • טופס שבעה עשר – “הסיפור שלי”: כותבים את הסיפור האישי כפי שהוא, בלי להפריד בין החלקים השונים. הילד/ה יכול/ה למלא אותו במהלך השבוע, ובמפגש הטיפולי ניתן לעבוד על ההפרדה שלו לחלקים השונים, בטופס שמונה עשר.
  • טופס שמונה עשר – “הסיפור שלי בחלקים”: ניתן לקחת את הסיפור שהוצג בטופס הקודם ולפרק אותו למרכיביו השונים. נועד להבחין בין עובדות למחשבות או לפרשנות, לרגשות ולהתנהגות.
    מצוין לעבודה עם ילדים שמתקשים להבחין בין עובדות לפרשנות ולהתנהגות.
  • טופס תשעה עשר – “אני מאמין על עצמי ש…”: התבוננות באירועים שמחזקים את האמונה בעצמי או שמחלישים אותה. יש להקפיד על כך שהאמונה תהיה חיובית. מצוין לעבודה על דימוי עצמי.
  • טופס עשרים – המשך של טופס תשעה עשר: טופס שנועד לבדוק עד כמה קל לנו להחזיק במחשבות או באירועים שמערערים את האמונה החיובית שלנו על עצמנו, וכמה קשה לנו לשמור את האירועים או את המחשבות שמחזקים את האמונה החיובית בעצמנו.
  • טופס עשרים ואחד: טופס זה נועד על מנת שילדים שמתקשים לבטא את המחשבות שלהם במילים יוכלו לבטא את המחשבות שלהם בציור, בצבעים או צורות. אפשר לצלם כמה פעמים ובכל פעם לצייר את המחשבות.

 

חלק ג’ – הפרכת מחשבות, גמישות מחשבתית, מחשבות מתווכות ודיבור עצמי

  • טופס ראשון (ינשוף): “מה יכולתי לחשוב אחרת”. המטרה: יצירת גמישות מחשבתית.
  • טופס שני – המשך של הטופס הקודם: מה יכולתי לחשוב אחרת והאם שינוי המחשבה היה יכול לשנות רגש והתנהגות.
  • טופס שלישי: א. לשים לב לכך שאני מופעל/ת. ב. לבחון את יעילות התגובה.
  • טופס רביעי: קישור בין ההתנהגות למה שקדם לה ולאפשרויות נוספות להתנהגות, למחשבה או לרגשות.
  • טופס חמישי: כמה האמנתי למחשבה, מה יכול לערער את המחשבה.
  • טופס שישי – התייחסות לעיוותי חשיבה: דרך אילו משקפיים חשבתי. רלוונטי אם מלמדים את הילדים עיוותי חשיבה.
  • טופס שביעי – השרשרת הלא נעימה: השרשרת הבלתי נגמרת: עשיתי וחשבתי והרגשתי ואמרו לי וחשבתי והרגשתי ועשיתי ואמרו לי וכך הלאה… בצד השמאלי – איפה אפשר לנתק את השרשרת? האם אפשר לנתק את השרשרת במחשבה? איך? האם אפשר לנתק אותה בהתנהגות? או ברגש? מומלץ לתרגל “ניתוקי שרשרת” ולראות את ההשפעה. איך השרשרת הייתה נראית אילו הייתי מצליח/ה לנתק אותה קודם.
  • טופס שמיני – אם האירוע היה קורה לחבר/ה שלי הייתי חושב/ת על זה…: אצל מישהו אחר הבעיה נראית פחות נוראה, בדרך כלל.
  • טופס תשיעי – דומה לטופס הקודם בסוג ההפרכה: כשאני חושב/ת על האירוע הוא נראה אחרת מאשר אילו הייתי שומע/ת מחבר ומציע/ה לו איך לנהוג.
  • טופס עשירי – הגמשת מחשבה – מה עוד יכולתי לחשוב? ומה עוד?: אפשר לחשוב כל מיני דברים.
  • טופס אחד עשר – רציתי לעשות אבל אז נזכרתי שאני יכול להגיד לעצמי…: תרגול של שליטה עצמית; איך הצלחתי להתגבר על הרצון באמצעות דיבור עצמי.
  • טופס שנים עשר: בחינת המידה שבה הדיבור העצמי שבחרתי הצליח לעשות שינוי (המשפט שבחרתי להגיד לעצמי כדי שאתמודד יותר טוב).
  • טופס שלושה עשר – בעקבות האירוע: מחשבות מכבידות או מרגיעות: עד כמה המחשבות שלי עושות לי טוב או מקשות עליי, ומכאן ניתן לבחון אילו מחשבות כדאי לחשוב.
  • טופס ארבעה עשר – הפרכה באמצעות פרספקטיבה של אחרים: מה אימא הייתה חושבת? מה החבר או החברה היו חושבים? אפשר להוסיף שמות שהילד/ה מציע/ה או למחוק שמות שאינם רלוונטיים.
  • טופס חמישה עשר – פרספקטיבה של זמן: מחר, עוד חודש, עוד שנה. מה אומר לעצמי שנה מהיום על הריב שהיה לי?
  • טופס שישה עשר – טופס רווח והפסד: מה כדאי לי. מה אני מרוויח/ה, מה אני מפסיד/ה.
  • טופס שבעה עשר – טופס מורכב יותר, לילדים בוגרים יותר: משלב שיח עם המחשבות עם בחינת רווח והפסד עתידיים.
  • טופס שמונה עשר – הצמדת מחשבות: מתייחס לטופס האחרון שבחלק הקודם, שם המטופלים התבקשו לצייר את מחשבותיהם, וכאן הם מתבקשים להצמיד מחשבה נעימה לכל מחשבה לא נעימה. אפשר לצלם כמה עמודים כאלו, למקרה שבו הילד/ה רוצה לצייר כמה מחשבות שונות.

 

חלק ד’- זיהוי רגשות וביטויים

טפסים אחד עד עשר עוסקים בזיהוי ובהבנה של רגשות באופן כללי: איך מרגישים, מתי מרגישים, האם הרגש עוזר או מפריע, מה הקשר בין הרגשות למחשבות, עוצמת רגשות, הקשר בין הרגש לביטוי שלו ועוד.

  • טופס ראשון – מעגל הרגשות: מטרת הטופס לאפשר לילדים לבטא את רגשותיהם בצבע. משמש כטופס אבחוני וכטופס טיפולי שבאמצעותו נוכל להבין מה מרגיש הילד, באילו עוצמות (לפי גודל החלק המצויר, עוצמת הצבע המצוירת), אילו רגשות בולטים ואילו חסרים.
  • טופס שני – הרגש שלי במהלך היום נראה ככה: הטופס מחולק לפי זמנים שונים במהלך היום, וניתן להשתמש בו בשני אופנים: א. זיהוי רגשות שונים שמופיעים בזמנים שונים ביום, למשל – פחד בלילה וכעס ביום. ב. ניתן לבחון רגש אחד דומיננטי ולבדוק כיצד הוא מופיע בזמנים שונים ומדוע.
  • טופס שלישי – אילו רגשות הרגשתי היום ובאיזו עוצמה: מטרת טופס זה לזהות עוצמות של רגשות שונים במהלך היום. ניתן להשתמש בו עם הטופס שלידו, הטופס הרביעי.
  • טופס רביעי: טופס זה נועד לעזור בזיהוי עוצמת הרגש וכן בזיהוי טכניקות להפחתת עוצמת הרגש או הגברת עוצמת הרגש בהתאם למצב הרצוי.
  • טופס חמישי – איך הרגשתי היום: בוחן את הרגשות השונים במהלך ימי השבוע בשעות שונות של היום. המטרה אבחונית, כמו גם טיפולית.
  • טופס שישי: מתייחס לטופס החמישי או לטופס השלישי, ובדומה לטופס הרביעי הוא מאפשר לבחון טכניקות לחיזוק והפחתת רגש, בדגש על ביצוע – ניסיתי לחזק, ניסיתי והצלחתי להחליש.
  • טופס שביעי – שומר הרגשות שלי: עוסק בביטוי הרגש ובקשר שבין הרגש הפנימי לביטוי החיצוני שלו. ניתן להקדים לו דמיון מודרך להיכרות עם “שומר הרגשות”, או ציור של שומר רגשות: דמות או חפץ שנמצאת בחוליה שבין הרגש המורגש לביטויו כלפי חוץ. השומר אחראי על הוצאת הרגש ועל החזקתו. אפשרויות נוספות – חיבור לטופס “מעגל הרגשות”, שמופיע קודם לכן, באופן שבו שומר הרגשות הוא הדמות המחברת בין מעגל הרגשות, שהוא פנימי, לדרך שבה הרגש מתבטא כלפי חוץ. אפשרות נוספת, להקדים לו את הטופס השמיני ולאחריו לדון בתפקידו של “שומר הרגשות”. מטרת הטופס לזהות באיזו מידה הילד/ה מרוצה מהביטוי של הרגש שלו/ה, עד כמה הוא/היא מרגיש/ה בשליטה על דרך הביטוי, מה היה/הייתה רוצה להשאיר בפנים, מה היה/הייתה שמח/ה החוצה לבטא כלפי חוץ.
  • טופס שמיני – מה בפנים ומה בחוץ: לעתים אנו מרגישים רגשות שונים אך מתקשים או שאיננו רוצים לבטא אותם מסיבות שונות. המטרה היא לבחון לאילו רגשות אנו “מתירים” לצאת החוצה ואילו רגשות נשארים בפנים. הטופס אמור להיות חלק מעיסוק בנושא (במשחק, שיחה, ציור…), ואפשר לשלב ציור של רגשות שהייתי רוצה לבטא ולא הצלחתי, את הקופסה של הרגשות ששומרת על הרגשות שאינם מבוטאים ועוד.
  • טופס תשיעי – אני מסתכל על הרגש שלי : טופס זה נועד להכיר את הרגשות השונים, בחיבור לתחושות גוף מתלוות ולמחשבות. אילו תחושות ומחשבות מופיעות מול רגשות ספציפיים.
  • טופס עשירי – מה אני חושב על הרגש שלי: לכל הרגשות ישנם תפקידים חשובים בחיינו – הן מבחינה חברתית, הן מבחינה אבולוציונית והן משום שהם נועדו לומר לנו איך אנו חשים לגבי דברים מסוימים. בטופס זה נוכל להבחין ביעילות הרגשות הנעימים והנעימים פחות.

מכאן והלאה הטפסים מעלים בכל פעם רגש דומיננטי אחר ועוסקים בו. יש לעבוד עם הטפסים העוסקים בנושא שרלוונטי לכל ילד.

  • טופס אחד עשר – סיפור הכעס שלי: טופס זה מטרתו לסייע לנו לבצע ניטור יומיומי לכעסים השונים, שמהם ניתן להגיע למסקנות (אני מסתכל/ת על העיגולים וחושב/ת) – האם הכעסים דומים? חוזרים על עצמם? שונים? האם כל יום היו כעסים? רצוי להשתמש בטופס זה במהלך כמה שבועות ולא רק שבוע אחד.
  • טופס שנים עשר – הכעסים היומיים שלי: מתחילים לשים לב לכעס במהלך היום ולעוצמתו, אל מול אירועים שונים. האם ישנם רגעים במהלך היום שבהם כועסים יותר? כועסים פחות? אם כן, אולי ניתן להתבונן יותר לעומק באירוע המכעיס?
  • טופס שלושה עשר – רשימת הכעסים שלי: מדרגים את העוצמה של הכעסים השונים. מתוך כך, ראשית, מתחילים להבחין שיש כעסים גדולים יותר וקטנים יותר, וזה הוא גם צעד לקראת הטופס הבא, שבו בוחרים בכעס ספציפי.
  • טופס ארבעה עשר – השבוע אני בוחר/ת ומתמודד/ת: אחרי זיהוי הכעס, יש לבחור אחד מהכעסים שהוצגו (רצוי לא לבחור את הגבוה ביותר, עדיף כעס חלש שניתן לשינוי בקלות) ולהתחיל להתמודד איתו.
  • טופס חמישה עשר – רשימת הדברים שמפחידים אותי: טופס לזיהוי הפחדים שלי ועוצמת הפחד.
  • טופס שישה עשר – הפחדים היומיים שלי: טופס לזיהוי הפחד במהלך היום.
  • טופס שבעה עשר – מערבולת המחשבות: המערבולת שמטלטלת, שבה מחשבה גוררת מחשבה עד שמרגישים רגש לא אדפטיבי. מוצגת יחד עם הטפסים של הוויסות הרגשי, כי הדגש הוא על העוצמה הרגשית של המערבולת ה”בולעת”. ניתן לשים לב לאילו מערבולות אנו מכניסים את עצמנו וניתן להשתמש יחד עם הטופס השמונה עשר, בחשיבה על דרך היציאה מהמערבולת.
  • טופס שמונה עשר – כיצד יוצאים מהמערבולת: מה יכול לעזור לצאת מתוך מערבולת של מחשבות ורגשות שאינם מותאמים?
  • טופס תשעה עשר – פנקס המפחידונים שלי (טופס כפול): אפשר לצלם ולגזור ולהפוך לפנקסון קטן. החלק הראשון בפנקס: רשימת המפחידונים לפי רמת קיפודים – מזהים את הדברים המפחדים אותי לפי עוצמת הפחד, המסומנת בקיפודים. חלק שני: רמת קיפוד 1 – בוחרים ברמת פחד נמוכה ומתחילים להתמודד באמצעות חיזוקים עצמיים. חלק שלישי: רמת קיפוד 2 – בוחרים את הרמה השנייה ומתמודדים איתה באמצעות חיזוקים. חלק רביעי: רמת קיפוד 3 – נזכרים בדרכים שבאמצעותן הצלחנו להתמודד עם הפחדים. חלק חמישי: רמת קיפוד 4 – מתארים התמודדות ומחזקים אותה, מזכירים ש”אני מתמודד/ת עם קיפודים היטב, לפעמים קצת פחות ולפעמים קצת יותר”. ניתן להרחיב בעבודה נוספת על השלב הזה (בריסטול ההתמודדות שלי מול קיפודים). חלק שישי: מתאר את המסלול ומה עזר בכל שלב. חלק שביעי: מכינים מגן מקיפודים, שבו המטופל מכניס את כל טכניקות ההתמודדות שלו. מדובר בטופס שלוקח כמה שבועות להתמודד איתו, בכל פעם ממלאים חלק אחר. לא למהר.
  • טופס עשרים: רשימת הדברים שמעציבים אותי לפי עוצמת העצב
  • טופס עשרים ואחד: חיבור העצב לזמן, לאירוע, למחשבה ולרצון.
  • טופס עשרים ושניים – מד הקטסטרופות: טופס לזיהוי עוצמת הקטסטרופה – מה הכי גרוע, מה פחות גרוע, מה לא נעים… לאחר שמיקמנו עוצמות קטסטרופות אפשר לחזור לטופס ולבחון איפה נמצא האירוע שקרה אתמול (או היום) על מד הקטסטרופות.
  • טופס עשרים ושלושה – מד הקטסטרופות בגרסה שונה: כותבים בכל אחת מהמשבצות קטסטרופה מתאימה, לפי מינון האחוזים.
  • טופס עשרים וארבעה – עד כמה משתנה הלחץ שלי: זיהוי מד הרגש לפני החשיפה, במהלך החשיפה ולאחר החשיפה. מטרת הטופס לעזור למטופל/ת לראות את הרגש כגל שעולה לפני החשיפה ולאט לאט יורד.
  • טופס עשרים וחמישה – טופס לזיהוי התנהגות מונעת רגש: בטופס זה ניתן לשים לב שייתכן שההתנהגות עזרה בהתמודדות ובהפחתת הרגש לטווח הקצר, אך לטווח הארוך התנהגויות מסוימות עלולות להגביר את עוצמת הפחד ולתחזק את הקושי הרגשי.

חלק ה’ – טפסים בנושא התמודדות ושינוי

  • טופס ראשון – אני מצליח ל…: ניתן להשתמש בטופס בשתי דרכים שונות: האחת מתמקדת בהתנהגויות של הצלחה, של חוזקות, ומיועדת לשימוש כשיש צורך לחזק ביטחון אצל הילד ולעזור לו לראות חוזקות; השנייה מתמקדת בקושי שרוצים לנסות להתמודד איתו ולשפר אותו באירועים שונים במהלך היום.
  • טופס שני – בוחן את השאלה אם כדאי להגיב כפי שמתחשק באותו הרגע: לנסות לשער את הכדאיות של דרך התגובה. מיועד לתגובות אימפולסיביות.
  • טופס שלישי – לומדים מפעמים קודמות עד כמה כדאי להגיב כמו שהגבתי בעבר: טוב לעבודה עם בעיות התנהגות, הפרעות קשב. אפשר להצמיד לטופס הקודם.
  • טופס רביעי – ההרגלים שלי: טופס זה מאיר זרקור על הרגלים, שפעמים רבות ילדים (ומבוגרים) אינם שמים לב אליהם, משום שהם פועלים באופן אוטומטי. זיהוי ההרגלים משמש שלב ראשון, ובהמשך תיעשה התמודדות עם שינוי ההרגלים.
  • טופס חמישי – ההרגלים הלא מוצלחים שלי במהלך השבוע: כאן כבר יש התייחסות להרגלים לא מוצלחים, שמקבלים מקום מסודר יותר שמאפשר התבוננות.
  • טופס שישי – אני מתחיל/ה לשים לב להרגלים הלא מוצלחים שלי: לאחר זיהוי ההרגלים מתחילים לשים לב לזמן, למשך, לגירוי המקדים לביצוע ההרגל, למודעות להרגל. טופס טוב לעבודה עם OCD ועם טריכוטילומניה, למשל.
  • טופס שביעי – טופס המשך לטופסי הזיהוי: טופס זה מטרתו לזהות את הטכניקות שעוזרות לי להילחם בהרגלים ובטכניקות שניסיתי ואינן מועילות במקרים אילו.
  • טופס שביעי – מתחיל/ה להילחם בהרגלים הלא מוצלחים: טופס המשך לטופסי הזיהוי, שמטרתו לזהות טכניקות שעוזרות להילחם בהרגלים. נוסף על כך, יש “הכרזת מלחמה”. מיועד למצבים שבהם רוצים להכחיד את ההרגלים ולא להשלים איתם.
  • טופס שמיני – משפטים שאני רוצה להגיד למחשבות הטורדניות שלי: דגש על טכניקה של דיבור עצמי.
  • טופס תשיעי – “אני מחליט על עצמי”: טופס זה עוסק בהחצנה של המחשבה הטורדנית – מי מחליט על מי, אני על המחשבה או המחשבה עליי? הדגש הוא שימת הלב לפעמים שבהן הילד/ה פעל/ה מתוך המחשבה המציקה והפעמים שבהן הילד/ה הצליח/ה לא לפעול מתוך מחשבה זו.
  • טופס עשירי – ההתנהגויות שלי: מתחיל להבחין בין התנהגויות רצויות, התנהגויות “ככה-ככה” והתנהגויות בעייתיות.
  • טופס אחד עשר – התנהגויות שאני רוצה לאמץ: בחירת התנהגות, הסבר מדוע, ומחשבה על הצעד הראשון בדרך לאימוץ ההתנהגות.
  • טופס שנים עשר – טופס פתרון בעיות: כותבים את הבעיה, מעלים כמה פתרונות, בוחרים את הפתרון שנראה היעיל ביותר ובודקים אם הוא עבד. אם הפתרון לא עבד, ניתן לעשות אותו תהליך שוב, עד שנמצא הפתרון המתאים. חשוב לכתוב כל פתרון כאופציה, גם אם אינו מוצלח, ורק בהמשך לבדוק את היתרונות ואת החסרונות שלו.
  • טופס שלושה עשר – הכלי שאני מפעיל: טופס זה נועד לבדוק אילו כלים יש ברשותי ואילו מצבים מתאימים להפעיל את הכלים השונים. חשוב לשים לב שישנים מצבים שונים שבהם כלים שונים “מנגנים” טוב יותר מכלים אחרים. לכל מצב יש את המנגינה שלו ולכן יש להתאים את הכלים רק לאחר שבחנו היטב אילו כלים מתאימים למצבים שונים. אפשר להוסיף פתרון אישי שלא צוין.
  • טופס ארבעה עשר – יוצאים לדרך: טופס שבונה תכנית פעולה. מה הבעיה, מדוע היא מפריעה, מה היתרונות ומה החסרונות שלה, מה הסביבה ואני חושבים עליה, מה יהיה הצעד הראשון שלי ואיך אדע שאני מצליח.

ששת הטפסים הבאים מתמקדים בנושא של קשיים במיומנויות חברתיות:

  • טופס חמישה עשר – אני מתבונן ביכולות החברתיות שלי: טופס זה נועד לעזור לילדים בעלי קשיים חברתיים להתבונן ביכולות הקיימות בהם וביכולות שחסרות להם על מנת לשפר את המיומנויות החברתיות.
  • טופס שישה עשר – היכולות החברתיות שלי: טופס למיפוי יכולת חברתית. ניתן להשתמש בו גם כקו בסיס בתחילת הטיפול ובסיומו. בכל בלון כתובה יכולת חברתית שונה, והילד/ה מתבקש/ת לצבוע את הבלון בהתאם למידת שביעות הרצון שלו/ה מיכולת זו.
  • טופס שבעה עשר – אני בוחר/ת יכולת חברתית אחת שאני פחות טוב/ה בה: ניתן להשתמש בטופס כהמשך של הטופס הקודם, בוחרים יכולת אחת ובודקים את הצעדים לשיפור היכולת.
  • טופס שמונה עשר – אני מתאמן/ת בקידום היכולת שלי בתחום: טופס לרישום הצלחות (וגם מעט קשיים) בתהליך שינוי היכולת החברתית.
  • טופס תשעה עשר – המשימה השבועית שלי היא: התמקדות במשימה אחת ובאופן ההתמודדות עם הביצוע שלה במהלך השבוע.
  • טופס עשרים – מה קורה אצלי בראש: טופס עיבוד מידע חברתי שמציג לילד/ה מה קורה בראש בקישור לסיטואציה חברתית, אך לא רק בקישור אליה. טופס טוב לבדיקה באיזה שלב של התהליך יש צורך להתערב. האם בשימת לב בפרשנות? בבחירת המטרות? בוויסות הרגשות?

 

טפסים שמדגישים כוחות וגורמי חוסן:

טפסים אלו נועדו לחזק ולהדגיש כוחות. ההמלצה היא להשתמש בהם לאורך כל הטיפול, במקומות שבהם צץ ועולה חוסר הביטחון של הילד/ה בעצמו, בתהליך.

  • טופס ראשון – הדברים שעושים לי נעים…: להיות מודע לדברים הנעימים לי, גם כי הזיכרון יכול להגביר רגש נעים וגם כדי לחזור על סיטואציות שמעוררות רגשות נעימים.
  • טופס שני – מה נעים לי: מודעות לדברים נעימים במהלך היום וניסיון לחזקם.
  • טופס שלישי – “מה שיוצא אני מרוצה”: לעתים אנו מנסים להתעקש לשנות דברים שאין באפשרותנו לשנות, ובכך אנו יוצרים סבל מיותר. מטרת הטופס להדגיש את הדברים שאנחנו מרוצים מהם ואת הקבלה של הדברים שאין באפשרותנו לשנותם.
  • טופס רביעי – אני הכי טוב/ה ב…: זיהוי נקודות חוזק של הילדים אצל עצמם – במה הם טובים – יחסית לעצמם או יחסית לאחרים – העיקר שתהיה רשימה ארוכה של דברים שהילדים מרגישים שהם טובים בהם.
  • טופס חמישי – דברים שאני מוצלח/ת בהם: טופס לזיהוי חוזקות בווריאציה שונה.
  • טופס שישי – רשימת הגאוות שלי: לעתים ילדים שמגיעים לטיפול עסוקים כל כך במה שהם צריכים לשנות עד שהם מתקשים לשים לב לדברים שהם מצליחים בהם, ולכן חשוב לעורר את היכולת להתבונן בדברים שהם גאים בהם.
  • טופס שביעי – הדבר שהכי מרגיע אותי: זיהוי מצבים ודברים שמרגיעים את הילד/ה ביום-יום.
  • טופס שמיני – מחשבות שגורמות לי להרגיש נעים: זיהוי מחשבות נעימות, כדי להגביר את המחשבות הנעימות ולא רק להפחית את השליליות.
  • טופס תשיעי – הדברים שחשובים לי בחיים: חיבור לערכים, לדברים שנותנים משמעות.
  • טופס עשירי: מתוך ההצלחות – מה נהניתי לעשות ומה הצלחתי לעשות. המטרה – שימת דגש על חוויות חיוביות של הצלחה ותחושה נעימה, לצורך חיזוק המסוגלות העצמית.
  • טופס אחד עשר – הדברים שחשובים לי ושהצלחתי לעשות השבוע: טופס שמתייחס לטופס התשיעי; לא מספיק להישאר בזיהוי דברים חשובים, יש לנסות ולבצע אותם במהלך השבוע.
  • טופס שנים עשר – מעשים טובים שעשיתי ומעשים טובים שאני מתכנן/ת לעשות: חיבור לערכים וחיזוק עשייה חיובית, שמשפיעים על הדימוי העצמי ועל תחושת המסוגלות.
  • טופס שלושה עשר – כשאגדל אני רוצה להיות…: חיבור לתכנון, למטרות, לרצונות. אפשר להוביל לכיוון של: כמו מי אני רוצה להיות, למה חשוב לי להיות כמוהו.
  • טופס ארבעה עשר – זיהוי תכונות ויכולות חיוביות שלי: חשוב למלא בתחילת טיפול ורצוי להוסיף בכל שלב בטיפול תכונה ויכולת חדשה שמגלים.
  • טופס חמישה עשר – תמונת מצב בסיום הטיפול: הטופס שמילאנו בתחילת הטיפול כקו בסיס חוזר עכשיו )בצבע אחר) – במה ועד כמה חל שיפור במהלך הטיפול.
  • טופס שישה עשר – בודקים את השינויים: בחינה של תהליך הטיפול מתחילתו. אילו שינויים חלו, מה מידת שביעות הרצון ומה נשאר להמשך.
  • טופס שבעה עשר: כפולה ריקה לשימוש חופשי של כל מטפל/ת ומטופל/ת.

 

הפרוטוקול הגמיש

שבת, נובמבר 28th, 2015

הדילמה שבין עבודה לפי פרוטוקול מוכתב מראש לבין טיפול ש’תפור’ ספציפית לכל קליינט היא דילמה שחווים אותה מטפלים התנהגותיים קוגנטיביים פעמים רבות.
מצד אחד, לפרוטוקול טוב  מובנה יש קסם משלו- הוא נבחן והועבר בעבר והוכיח הצלחה (במידה ומדובר בפרוטוקול שעבר מחקר, כמובן), הוא מבוסס על הגיון ש’עובד’, הוא מאפשר התקדמות ברורה בהתאם לתכנון ומונע קושי שמתעורר פעמים רבות בטיפול שבו המטפל הולך אחרי סיפוריו של המטופל וקשייו ונסחף לתהליך שאינו משרת את המטרה של המטפל וגם לא את המטרה של המטופל..
מצד שני, יש משהו נוקשה בעבודה לפי פרוטוקול מובנה. האמנם יש ‘אמת אחת’, צעדים קבועים שיש לנקוט בהם? ואיפה המיומנות האישית של כל מטפל ומטפל? האם לא מפספסים את הייחודיות של המטופל בדרך זו כשמחפשים מבנה קבוע?

שאלות אלו מחריפות כשמדובר בטיפול פרטני, שהרי בטפול קבוצתי ניתן לצייר בדרך ברורה יותר את הצעדים המתוכננים ולפיכך השימוש בפרוטוקול הוא יותר מובן וזורם, אך בטיפול אינדיבידואלי הצורך בפרוטוקול נראה לעיתים מיותר ולא מובן. מעניין שבפרוטוקול לטיפול בהפרעות אישיות של מרשה לינהאן היא אומרת בדיוק את זה- שהטיפול הפרטני יכול ליצור הסחפות אחרי המטופלים ולכן עדיף לעבוד באופן קבוצתי..
לכאן נכנס הרעיון שעומד מאחורי השימוש ב’פרוטוקול הגמיש’- הפרוטוקול הגמיש לוויסות והרחבה רגשית . הפרוטוקול כולל תשע  יחידות לעבודה מניעתית/טיפולית בתחום וויסות רגשות והעצמה רגשית,  המאורגנים  לפי סדר מתפתח שכולל את החלקים הבאים:

  • היכרות
  • חיבור למשמעות
  • רגשות- תפקיד הרגשות, זיהוי ושיום רגשות, עיבוד וחזרה
  • תחושות גופניות- זיהוי, קישור בין תחושות לרגשות, כלים שמשתמשים בתחושות גופניות
  • מחשבות- מהי מחשבה, הבנת הקשר בין מחשבות רגשות והתנהגות, זיהוי מחשבות אוטומטיות עיוותי חשיבה אתגורים והפרכות
  • דינמיקה של רגשות- עוצמה, מהירות תגובה, משך ותנודתיות
  • רגשות בנפרד- היכרות מעמיקה עם הרגש/ות המטרידים
  • ביטוי רגשות- בפנים ובחוץ
  • הדרכת הורים

ראציונל :

לאחר היכרות ובחיבור  למשמעות ולכוחות, הרגשות הם נקודת הפתיחה, שהרי הם הסיבה שבשלה הילדים מגיעים לטיפול, הבעיה שמציקה להם, או לסביבתם.
ההמשך מתמקד  בתחושות הגופניות , שמהוות גם הן קושי שהילדים חווים אותם  בדרך כלל , בעיקר כשמדובר בחרדות, אבל לא רק, ובנוסף, ניתן ללמוד במהירות יחסית  מיומנויות להרגעה ולהסחה שממתנים, באמצעות התחושות, רגשות לא מווסתים, למשל כעסים, אבל לא רק.
לאחר הרחבה והעמקה בתחום הפיזיולוגי בקישור לרגשות התחום הבא הוא המחשבות וכאן נפרש כל המודל הקוגנטיבי והקשר בין המחשבות לתחושות לרגשות ולהתנהגות.
לאחר מכן, אנו חוזרים לרגשות ולדינאמיקה של הרגש. כבר יש מיומנויות של זיהוי תחושות וזיהוי מחשבות ואנו נעזרים בהם כדי למתן עוצמה של רגש או לקצר משך ולאפשר תנודתיות בין רגשות.
החוליה הבאה מתייחסת לכל רגש בנפרד, כאשר בעבודה מניעתית מומלץ לסקור את כל הרגשות וללמוד כל אחד מהם וכיצד הוא מפעיל אותנו, בעוד שבעבודה הטיפולית מומלץ להתמקד ברגש הדומיננטי הלא מווסת
לאחר מכן מתייחסים לדרך הביטוי של הרגש הלא מווסת. מה אני מרגיש בפנים ואיך אני מבטא, במטרה לעזור בביטוי רגשי מותאם.
לסיום אנו מונים את התחומים שיש לעבוד איתם עם ההורים של הילדים, כאשר ההנחיות לעבודה לא אמורות להיעשות בסוף הטיפול אלא לאורך שלבי הטיפול.
רצף נושאים זה מאפשר עבודה שיטתית ומקיפה בנושא של וויסות רגשי ושל חיזוק והעצמה רגשית, ומתוך כך מאפשר עבודה מניעתית לילדים באופן כללי.  הפרוטוקול הועבר במלואו כתכנית מניעתית במסגרות שונות – של קבוצות לילדים עם קשיים בוויסות רגשי, במסגרות של גנים לחינוך מיוחד, ושל כיתות לחינוך מיוחד עם אפיונים שונים: בעיות התנהגות, לקויות למידה, פיגור קל, קשיי תקשורת.
הפרוטוקול המניעתי במלואו מצריך כ- 25-30 מפגשים , אך ניתן גם להעביר חלקים מהפרוטוקול או לשנות את סדר הפרוטוקול, בהתאם לקושי והבעיה שאיתה מגיע המטופל ולמספר המפגשים שעומדים לרשות המטפל.
ניתן להשתמש בפרוטוקול כ’משנה סדורה’ שמצעידה את המטפל צעד אחר צעד, וניתן להשתמש בו כספר הנחיות והצעות שתומכות בעבודה של המטפל בתחום הוויסות הרגשי.
חומרים נלווים: לפרוטוקול ניתן להוסיף שימוש באוגדן טפסים ‘טפסים רבותי טפסים’, בערכת ‘הרגש שלי ואני’, ובחוברות ‘הלפעמים’, שבהם רעיונות לעבודה שיטתית ויצירתית עם ילדים, אך ניתן גם להכין חומרים לבד, עם הילדים בתוך הטיפול או מחוצה לו.

הפרוטוקול נכתב על ידי ד”ר יעל שרון ושלי זאנטקרן

סדנא – סכמה תרפיה עבודה עם ילדים

יום שלישי, נובמבר 24th, 2015
 

הסדנא תקנה כלים בתחום הסכמה תראפיה לילדים ותעסוק בנושאים הבאים:

  • במהלך הסדנא ניתן רקע תיאורטי קצר על סכמה תרפיה ועבודה עם ילדים.
  • נכיר את 5 הצרכים על לפי יאנג.
  • נבחין מה קורה במוח כשנבנית סכמה ואיך היא היא באה לידי ביטוי אצל ילדים, שעדיין לא בנו ‘סכמות’.
  • נכיר דרכים שונות להענות לצורכי הילד ובכך לפתח סכימות יעילות ובריאות.
  • נכיר את הסגנונות ההוריים והשפעתם על ילדיהם.
  • נבחן אילו מודים מופעלים בחיי היום יום אצל הילד ( המוד ההורי, הילדי וסגנון ההתמודדות).
  • נעמיק במוד של הילד הפגיע וסגנונות ההתמודדות מולו
  • נבחן אילו צרכים הילד צריך מההורה ומאתנו המטפלים וכיצד ניתן לספקם בחדר ומחוץ לו.
  • נכיר את הקולות של “הסביבה” ונחזק את הקול של הילד הבריא.

וכל זאת בדרך משחק, עבודה על כיסאות, בובות, סיפורים , יצירה ועוד…

 

עלות הסדנא: 650 שח

תאריכים 29-30 ליולי

מיקום: תל אביב

סדנה העמקה בויסות רגשי – לבוגרי קורס ויסות רגשי

יום שלישי, נובמבר 24th, 2015
 

סדנה להעמקת הידע ורכישת מגוון כלים וטכניקות טיפוליות לטיפול בחרדות
הסדנה מתאימה: לפסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, מטפלים באומנות, עו”ס ,מאמנים, יועצים ומנחי קבוצות לילדים.
במסגרת הסדנה ילמדו המשתתפים כיצד לעזור למטופל החרד להתיידד עם הפחד ויקבלו מגוון כלים טיפוליים כדי לסייע למטופליהם להתמודד עם הקושי.
הסדנה היא חד פעמית- ואורכת5  שעות.

המטרה בסדנת ההמשך היא להעמיק במספר תחומים שלא הספקנו להרחיב אותם

  • נעמיק ונחדד את השימוש במיפוי לויסות רגשי (אותו סקרנו בסדנא) על מנת ליצור תוכנית התערבות מותאמת לחיי הילד.
  • נתרגל ונבין את השימוש באסטרטגיות השונות לויסות רגשי של גרוס (אותם למדתם באופן תיאורטי) ונדגים כיצד ניתן להשתמש באסטרטגיות באופן ישים בחיי היום יום.
  • נעמיק באסטרטגיה של הסחה, ונבין את הקשר בין מיקוד קשב לקושי בויסות רגשי, נתרגל טכניקות מהגל השלישי לשינוי מיקוד הקשב.
  • נתנסה בפעילויות חווייתיות שיעמיקו את ההבנה של ביטוי הרגשות, רגשות ראשונים ושניוניים ושל שומר הרגשות.

 

וכהרגלנו, נעשה זאת בדרך יצירתית ומעשית.

שלי זאנטקרן | Shelly Zantkeren